בשג"ץ 794/08 יעקב עטיה נ. המוסד לביטוח לאומי

1.

מונח לפניי ערעור על החלטת רשם בית משפט זה לדחות את בקשתו של המערער לפטור אותו מתשלום אגרה בגדרה של עתירה שהגיש לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 452/08).

המערער הגיש עתירה בה, ככל הניתן להבין מכתב העתירה שאינו בהיר די הצורך, כרך מספר עניינים שונים ונפרדים: החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא ליתן לו הלוואה לצורך טיפול רפואי ותשלום חוב לרשויות ; החלטת המשטרה להעמידו לדין ; טיפול המשטרה בתלונה שהגיש ; בקשה להעברת מקום הדיון בהליך אזרחי לו המערער הינו צד. לצד העתירה הגיש המערער בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה. רשם בית משפט זה (כבוד הרשם י' מרזל) דחה הבקשה בציינו כי גם אם נכון הוא להניח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו בטוב, הגם שקיים חסר עובדתי בעניין זה, העותר לא עמד בנטל להראות כי ההליך מגלה עילה, עתירתו נושאת אופי כללי ולא ברור נגד איזו החלטה בדיוק מבקש הוא להשיג באופן המקים עילת התערבות של בית המשפט הגבוה לצדק.

2.

בערעורו גורס המערער כי טעה הרשם בהחלטתו, אולם טעמיו לטענה זו נוגעים כולם למצבו הכלכלי והבריאותי.

3.

דין הערעור להידחות. אף אני נכונה להניח כי מצבו הכלכלי של המערער בכי רע. הדבר עולה מנימוקי העתירה והערעור ומן הנספחים להם. יחד עם זאת, מקובלת עליי עמדת הרשם כי ההליך אינו מגלה עילה. ככל שניתן להבין מן העתירה כרך בה המערער עניינים שונים ונפרדים לחלוטין. מנימוקי העתירה אין זה ברור כלל ועיקר מהי עילת ההתערבות מכוחה מתבקשת התערבותו של בית משפט זה, מה גם שממכלול המסמכים שלפניי לא ניתן לדעת האם מוצו ההליכים שיכול היה המערער לנקוט עובר לפנייתו לבית משפט זה.

לאור האמור אני דוחה את הערעור, בלא שתתבקש תשובה. המערער יפקיד את האגרה בתוך 14 ימים מעת המצאת פסק דין זה, שאחרת תידחה העתירה בבג"ץ 452/08 בלא התראה נוספת.