פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
8481/03
בפני:
כבוד הרשם עודד שחם
המבקש:
שמואל לוי
נ ג ד
המשיבים:
1. טוביה סלע
2. ישראל רמונד
בקשה להארכת מועד
החלטה
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 25.8.03, ובו נדחתה על הסף עתירה של המבקש כנגד החלטה שניתנה בבקשת רשות לערער שהגיש לבית משפט זה. ביסוד הבקשה, אשר הוגשה ביום 18.9.03, עומדת טענה אחד ויחידה, והיא כי נודע למבקש על פסק הדין אך ביום 15.9.03.
מרישומי תוכנת ניהול התיקים של בית המשפט עולה כי העתק מפסק הדין נמסר, בדואר, בידי בא כוחו של המבקש ביום 1.9.03. המצאה זו מחייבת את המבקש. זאת ועוד, לא הוסבר כיצד קרה שפסק הדין לא הובא לידיעתו, לטענתו, עד ליום 18.9.03. תמיהה זו גוברת נוכח העובדה, שמן התצהיר עליו חתם המבקש לצורך הבקשה שבפניי עולה, כי המבקש נמצא בקשר עם עורך הדין שייצג אותו בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.
במצב זה, דין הבקשה להידחות. אכן, יתכנו מקרים בהם טענה בדבר ידיעה מאוחרת של בעל דין על פסק דין שניתן בעניינו תוכל לעלות כדי טעם מיוחד להגשתו של הליך. המקרה שבפניי אינו מקרה כזה. כמוסבר, בנסיבות העניין מעוררת הטענה קשיים עובדתיים ניכרים אשר לא הותרו. זאת ועוד, עומדת למבקש לרועץ העובדה, שעל פני הדברים אין בפיו טענה ממשית לקיומו של דיון נוסף בפסק הדין שניתן על ידי בית משפט זה, אשר בפועל ישב בגלגול רביעי בעניינו של המבקש. לא מצאתי טעם להאריך את המועד לנקיטת הליך אשר מעיקרו סיכוייו כה קלושים.
התוצאה היא שהבקשה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח בחשוון תשס"ד
(23.11.2003).
עודד
שחם
רשם