בשג"ץ 8785/04 ויקטור פרטי נ. ראש ההוצל'פ ת'א

בפני מונחת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מיום 5.9.04, אשר ניתן בהעדר הצדדים.

1.

לדברי המבקשים, עד לכתיבת בקשה זו, פסק הדין לא הומצא להם והם ידעו אודותיו רק מבירור במרכז המידע של בית המשפט. מיד כששמעו על דחיית עתירתם, ביקשו כי ימסרו להם את פסק הדין ומיהרו להגיש את ההליך שבכותרת. יתר על כן, בעתירתם לדיון נוסף קיימים אלמנטים ראייתים חדשים השופכים לטענתם אור חדש על כל ההליך שהתנהל בבית המשפט הגבוה לצדק. משיבים מס' 1 ו – 2 לא הגיבו להחלטה בה נתבקשה תגובתם אף שקיבלו את ההחלטה כבר ביום 31.10.04. משיב מס' 3 מתנגד לבקשה. לדבריו, כל טענותיהם של המבקשים נדחו בכל הערכאות השונות, לרבות בבית משפט זה בשבתו כבג"ץ. בנוסף, אין בידי המבקשים כל "אלמנטים ראייתים חדשים" היכולים לסייע להם בבקשתם לדיון נוסף. כמו כן, כבר בבקשתם של המבקשים לפטור מתשלום אגרה, בית משפט זה הביע דעתו על סיכוי ההליך וקבע כי "הבקשה לדיון נוסף אינה מגלה עילה מספקת לשם מתן הפטור המבוקש שכן ההליך אינו מגלה חשיבות כללית כנדרש". על כן יש לדחות את הבקשה.

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. יאמר מיד: שותף אני לדעתו של כב' הרשם ע' שחם (מיום 13.10.04), כי אין העתירה מגלה עילה וסיכוייה אינם בני ממשות. יחד עם זאת, שאלת סיכויי ההליך צריך שתתעורר רק אם יש צורך להכריע בבקשה להארכת המועד. אולם, כעולה מן הבקשה והתצהיר שצורף לה, המבקשים לא קיבלו את פסק הדין שניתן שלא במעמד הצדדים, ולא ידעו עליו אלא "ימים ספורים" לפני יום הגשת הבקשה להארכת המועד. בשים לב לכך שהבקשה הוגשה ביום 27.9.04 ופסק הדין ניתן ביום 5.9.04, ובשים לב למועד הקבוע בדין להגשת עתירה לדיון נוסף, נראה לי כי המבקשים לא איחרו כלל בהגשת העתירה ולא מצאתי בתשובת משיב מס' 3 טענה או ראיה אחרת לעניין זה. בנסיבות אלו, והגם שאין תוחלת של ממש בהליך זה, יש להיעתר לבקשה להארכת מועד שכאמור אינה נדרשת מלכתחילה.

3.

הטיפול בתיק יימשך, על כן, כסדרו.