בשג"ץ 9111/04 ניסים חדד נ. ראש הממשלה

כבוד הרשם יגאל מרזל דחה בקשה לפטור מאגרה, שהגיש המערער במסגרת עתירה שיזם. כבוד הרשם קבע, כי "לאחר עיון בבקשה, נחה דעתי כי היא אינה מבססת דיה את מצבו הכלכלי של העותר לשם מתן פטור מאגרה. לבד מאישור המל"ל על קבלת הגמלה האמורה, לא צורפו כל מסמכים לבקשה (כגון תדפיסי חשבון בנק), לא ברור מצב המגורים של העותר וקיומם של נכסים שאינם פיננסיים. העותר לא פירט גם מהם אותם צדדים שלישיים שאין באפשרותו להסתייע בהם, ומדוע כך הדבר". עוד הוסיף כבוד הרשם, כי גם לגוף העתירה ספק אם היא מגלה עילה, וזאת, מש"המדובר בעתירה המבקשת צו לפיו יופסקו כל ההליכים והפעולות במסגרת 'תוכנית ההתנתקות' וכי הסוגיה תובא כולה למשאל עם. עיון בעתירה מגלה כי היא כוללנית, חסרת פירוט עובדתי מינימלי, כמו גם ביסוס של העילה הנטענת בו בדין".

על החלטה זו משיג המערער היום. לטענתו, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום האגרה, והוא נכון לצרף מסמכים נוספים להוכחת טענה זו. כמו-כן, סבור המערער כי עתירתו מגלה עילה. לחילופין, מבקש המערער להאריך לו את המועד לתשלום האגרה בלא לעכב את הדיון בעתירה.

עיינתי בערעור, ולא מצאתי כי הוא מגלה בסיס להתערבות בשיקול דעתו של כבוד הרשם, אשר ביסס את החלטתו הן על כך שהמערער לא ביסס באופן מספק את טענתו לדלות כלכלית, והן על כך שהעתירה אינה מגלה עילה במידה המצדיקה מתן פטור מאגרה. יצוין, כי המערער פנה לכבוד הרשם בבקשה להארכת מועד לתשלום האגרה, ובקשתו זו נדחתה, בין היתר משום ש"העותר לא הגיש בקשה להארכת המועד עד לאחר חלוף המועד לתשלום האגרה וההחלטה המוחקת את העתירה".

אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.