החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 9170/12 שמעון בר אור נ. משטרת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

אסירים · סיווג אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (סג"ב)בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, שעסק בסיווגו של אסיר כסג"ב. נקבע כי לא הוצג טעם מבורר לאיחור וכי סיכויי ההליך נמוכים ביותר. לאחר פסק הדין התקבלה החלטה עדכנית בסיווג, ולכן הדרך היא הגשת עתירה חדשה.

העובדות

המבקש, אסיר שאינו מיוצג, עתר לבית המשפט המחוזי נגד החלטת שירות בתי הסוהר לסווגו כאסיר סג"ב. פסק הדין ניתן ביום 13.10.2012, ובקשת רשות הערעור הוגשה באיחור. לאחר מתן פסק הדין התקבלה החלטה עדכנית בעניין סיווגו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירה נגד סיווג אסיר כסג"ב?

הלכות

  1. 1

    לא נמצא טעם מבורר לאיחור בהגשת ההליך, וסיכויי ההליך נחזים להיות נמוכים ביותר, ולכן אין מקום להיעתר להארכת המועד.

    ״סיכויי ההליך נחזים להיות נמוכים ביותר, ולו נוכח העובדה שביום 17.10.2012 - לאחר מתן פסק הדין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לאחר מתן פסק הדין התקבלה החלטה עדכנית בעניין סיווג האסיר, ולכן הדרך לבירור העניין היא הגשת עתירת אסיר חדשה לבית המשפט המחוזי.

    ״הדרך לבירור עניינו של המבקש הינה בהגשת עתירת אסיר חדשה לבית המשפט המחוזי בה תיבחן ההחלטה העדכנית כאמור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • רשות ערעור
  • אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה
  • סג"ב
  • עתירת אסיר
  • סיכויי ההליך
  • טעם מבורר לאיחור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בשג"ץ

9170/12 - א'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המבקש:

שמעון בר אור

נ ג ד

המשיבים:

1. משטרת ישראל

2. שירות בתי הסוהר

3. מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.10.2012 בעתירה שהגיש המבקש בעקבות החלטת המשיב 2 לסווגו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (סג"ב) (באותה החלטה נדחתה גם עתירת המבקש על החלטת המשיב 2 שלא לספק לו מזון בהכשר בד"ץ, אך המבקש אינו מבקש להשיג על ההחלטה בעניין זה).

על בקשת רשות הערעור שהגשתה מתבקשת מצוין התאריך 28.11.2012 ואילו הבקשה להארכת מועד התקבלה בבית המשפט ביום 18.12.2012. קיימת אי בהירות בדבר משך האיחור בהגשת ההליך אך מן האמור בבקשה (בה לא טוען המבקש דבר לעניין מועד המצאת פסק-הדין לידיו, וראו החלטת כב' השופט שפירא מיום 28.10.2012 אשר הורה על מסירתו לידי המבקש) ובתגובת המשיבים - המתנגדים לבקשה - ניתן להבין כי הבקשה אכן הוגשה לאחר חלוף המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור (וזאת גם אם נראה את יום 28.11.2012 כיום הגשת הבקשה).

2.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר להארכת המועד המבוקשת.

המבקש אמנם אינו מיוצג אך לא ציין בבקשתו טעם מבורר לאיחור בהגשת ההליך. כמו כן, וזה עיקר הדברים, סיכויי ההליך נחזים להיות נמוכים ביותר, ולו נוכח העובדה שביום 17.10.2012 - לאחר מתן פסק הדין ובעקבות הוראת בית המשפט על קבלת החלטה עדכנית לעניין סיווגו של המבקש כאסיר סג"ב - אכן התקבלה החלטה חדשה בעניינו, ומשכך נראה כי הדרך לבירור עניינו של המבקש הינה בהגשת עתירת אסיר חדשה לבית המשפט המחוזי בה תיבחן ההחלטה העדכנית כאמור.

אשר על כן, אין מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד, והיא נדחית אפוא.

ניתנה היום, ב' בשבט תשע"ג (13.1.2013).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא נמצא טעם מבורר לאיחור בהגשת ההליך, וסיכויי ההליך נחזים להיות נמוכים ביותר, ולכן אין מקום להיעתר להארכת המועד.
  2. 2לאחר מתן פסק הדין התקבלה החלטה עדכנית בעניין סיווג האסיר, ולכן הדרך לבירור העניין היא הגשת עתירת אסיר חדשה לבית המשפט המחוזי.