פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"מ
10198/16
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1.
גילי בר לב
2. רז בצלאל
3. אלי גורנשטיין
4. גונן צדיק
5. אורית נמדר
6. ענת נמדר
7. אלדד נמדר
8. איל נמדר
9. אילן צדיקוב
10. צבי צדיקוב
11. רפאל צדיקוב
12. אוריה צביה צדיקוב
13. מיכאל הראל
14. ניסים הורנשטיין
15. משה כהן
16. אברהם קליין
17. משה פאר
18. יוסף אשריאן
19. סופיה אשריאן
20. בנימין הגר
21. עופר לינביץ
22. גדעון יוספיאן
23. בנציון קלי
24. יוסי מכלוף מיכאלי
25. מרדכי לחוביץ
26. משה אליאס
27. שושנה אליאס
28. משה קוריש
29. קרן בן משה
30. יגאל בן משה
31. ליטל בן משה
32. עדן בן משה
33.
Melvin Neumark
34.
Miriam Newmark
נ ג ד
המשיבים:
1.
המועצה הארצית לתכנון ולבניה
2. רשות מקרקעי ישראל
3. רשות הטבע והגנים
בקשה להעברת מקום דיון
החלטה
1.
בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום דיון בעת"מ 34270-04-16 (להלן: העתירה ) מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
2.
העתירה עוסקת בהחלטת המשיבה 1 מיום 2.3.2016 במסגרת הליכי אישור תכנית תמ"ל/1004/א' – אפולוניה. לאור כך, טוענים המבקשים כי יש להעבירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, בו נדונות כעת ארבע עתירות מנהליות נוספות התוקפות את אותה החלטה, שהדיון בהן אוחד בהחלטת כב' השופט א' בכר מיום 1.12.2016 (עת"מ 42187-04-16; עת"מ 42352-04-14; עת"מ 2043-05-16; עת"מ 9077-09-16, להלן: התיק המאוחד ). לטענת המבקשים, יש להורות על העברת הדיון על מנת להביא לשמיעת כלל העתירות במאוחד, לשם קידום היעילות הדיונית, הבטחת אחידות בעמדת המדינה ומניעת הכרעות שיפוטיות סותרות.
היות שהדיון בעתירה כבר החל, פנו המבקשים לבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד לצורך קבלת עמדתו של המותב הדן בה באשר להעברתה לבית משפט אחר, בהתאם להוראות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט, ונענו בחיוב.
3.
המדינה מתנגדת להעברת הדיון בעתירה לאור השלב הדיוני המתקדם בו היא מצויה – המדינה כבר הגישה כתב תשובה מטעמה ביום 16.11.2016 ועתה על המבקשים להגיש סיכומיהם, ולאחר מכן יישלח לצדדים פסק-דין ללא צורך בדיון נוסף.
עוד טוענת המדינה כי הבקשה לוקה בשיהוי סובייקטיבי ניכר. לטענתה, בא-כוח המבקשים פנה לבאת-כוח המדינה עוד לפני הדיון שהתקיים בעתירה (ביום 11.9.2016) ובירר אם יש מקום לאחדה עם התיק המאוחד. הוא נענה כי לאחר שקילת הנושא נמצא כי אין עילה לכך, והתבקש לפנות לפרקליטות המחוז לקבלת עמדת המדינה באם יבחרו המבקשים להגיש בקשה כאמור מטעמם. המבקשים פעלו כן ופנו לפרקליטות המחוז, אך זאת רק ביום 11.12.2016 – לאחר שהתקיים דיון מקדמי בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (ביום 30.11.16), ו-4 ימים לפני המועד שנקבע להגשת סיכומי המבקשים בבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד.
לבסוף טוענת המדינה כי היא מציגה עמדה אחידה בהליכים השונים – והמבקשים אף לא טוענים אחרת – וכי נראה כי אין חשש להכרעות שיפוטיות סותרות, לאור כך שניתן לאחרונה פסק-דין בבג"ץ הנוגע ישירות לסוגיות העומדות במחלוקת בין הצדדים במסגרת העתירות המנהליות השונות (בג"ץ 6942/15).
4.
לאחר עיון בדברים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן, יש ממש בטענת המדינה באשר לשיהוי בו לוקה הבקשה, שהביא לידי כך שהעתירה מצויה בשלב מתקדם למדי, ואין זה ברור מאליו שהעברתה כעת לבית משפט אחר תשרת את היעילות הדיונית. המבקשים אף לא סיפקו כל טעם לשיהוי זה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 88 (מהדורה שביעית, 1995)). נוסף על כך, היות שעולה כי המדינה אחידה בעמדתה במסגרת כלל העתירות האמורות, דומה כי עיקר החשש העומד בבסיס הבקשה מתאיין.
5.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ג' בטבת
התשע"ז (1.1.2017).
ש
ו פ ט