בש"מ 11015/04 גרשון תירם נ. עיריית תל אביב

1.המבקש חפץ להגיש ערעור על פסק-דין של בית הדין המקומי למשמעת של עובדי עיריית תל-אביב. הערעור לא נתקבל, בשל איחור בהגשתו. אין מחלוקת כי גזר-הדין ניתן במעמד הצדדים ביום 15.8.2004 אולם לטענת המערער, לא נמסר לו עותק מגזר-הדין בשל שיבושי הגהה שנתגלו בו. כך יצא, לדבריו, שגזר הדין הומצא לו באמצעות הדואר רק ביום 30.8.2004, ולפיכך, סבור הוא כי לא איחר בהגשת הערעור. לחלופין הוא עותר להארכת מועד להגשת הערעור.

2.כבוד הרשם יגאל מרזל דחה את בקשתו. כבוד הרשם הטעים כי נוכח הדמיון שבין הליכים פליליים לבין הליכים משמעתיים, יש ליתן משקל ראוי לזכויותיו של הפרט שהורשע ולנזק הטמון בהרשעתו, וכי פועל יוצא אפשרי של גישה זו הוא כי ניתן, בהליכים מן הסוג הנדון, להסתפק בטעם שאיננו עולה כדי הטעם המיוחד הנוהג בהליכים אזרחיים, אם כי גבוה מהרף הנוהג בהליכים פליליים ממש. עם זאת, כך הדגיש כבוד הרשם, יש לבסס קיומו של טעם מספיק להארכת המועד – וכזה אין בנסיבות המקרה שבפנינו, שכן מקום בו הוכח כי בעל דין ידע על החלטה של בית המשפט, אין בידיו להסתתר מאחורי טענת העדר המצאה או טענת טעות בדבר יום ההמצאה. כבוד הרשם קבע כי כבר ביום 15.8.2004 הוקרא למערער גזר הדין ואף נמסר לו עותק בכתב יד. אז החל מרוץ הימים להגשת הערעור. המערער איחר אפוא ב- 14 ימים ובנסיבות העניין יש ליתן משקל לעקרון סופיות הדיון. כבוד הרשם סבר כי המערער גם לא הצביע על טעות סבירה המצדיקה את הארכת המועד.

3.המערער משיג על החלטה זו של כבוד הרשם. לטענתו, עותק של גזר הדין לא נמסר לו או לבא-כוחו במעמד ההקראה. הוא מדגיש כי הוא ובא-כוחו לא נחקרו על תצהיריהם בעניין זה והאמת בעניין זה לא נתבררה. לפיכך סבור הוא, כי לא היה מקום לקביעתו של כבוד הרשם כי עותק מגזר הדין נמסר לצדדים. עוד טוען המערער, כי יש להחיל בכגון דא את אמות המידה המקובלות בהליכים פליליים, ביחס להארכת מועד להגשת ערעור. הוא מציין כי אפילו החל מרוץ הימים להגשת הערעור במועד הקראת גזר הדין, הרי שמדובר באיחור של שבועיים בלבד. המערער גורס כי יש ליתן משקל רק לאינטרס בדבר עשיית צדק ולזכויותיו החוקתיות. המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור. היא שבה ומדגישה כי עותק מגזר הדין (ובו תיקון בכתב-יד של בית המשפט) נמסר לצדדים במועד ההקראה.

4.הצדדים חלוקים בשאלה העובדתית האם אכן נמסר לידיהם עותק מגזר הדין (ובו תיקונים בכתב-יד) במועד ההקראה. מחלוקת עובדתית זו לא נתבררה כדבעי, ובהתחשב במהות ההליך, כפי שעמד עליו כבוד הרשם, נראה לי כי הכף נוטה להקל עם המערער ולהתיר לו את הגשת הערעור.

לפיכך, הערעור מתקבל. הערעור יוגש לבית המשפט בתוך 5 ימים. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.