פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"מ
1213/19
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקשים:
1. יהודה פדל
2. יצחק פדל
נ ג ד
המשיבים:
1. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראש העין
2. שמחה מעודה
3. אליהו פדל
4. שושנה עטר
5. יוכבד גובני
6. ברכה פדל
7. ענת פדל
8. ליאת פדל
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך; תשובת המשיבה מיום 21.2.2019
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד (כבוד השופט א' סטולר ) מיום 26.12.2018 (עמ"נ 33956-03-17), בגדרו התקבל הערעור המינהלי שהגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) נגד המבקשים ונגד המשיבים 8-2 (להלן: פסק-הדין ). עיון במערכת "נט המשפט" מלמד כי פסק-הדין הומצא למבקשים בפקס ביום 30.12.2018. ביום 13.2.2019 ניסו המבקשים להגיש לבית משפט זה ערעור בזכות על פסק-הדין ואולם בו ביום דחתה המזכירות את הערעור מן המרשם בציינה כי דרך ההשגה הנכונה היא בהגשת בקשת רשות ערעור. הבקשה דנן ביחד עם בקשת רשות הערעור מושא הבקשה הוגשו לבית משפט זה למחרת היום (14.2.2019). המשיבה מתנגדת לבקשת הארכה.
2.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה להארכת מועד. פסק-הדין הומצא למבקשים ביום 30.12.2018 ועל כן המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור היה ביום 29.1.2019 (ראו סעיף 12 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק ) בשילוב תקנה 33(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). פרט לאמירות לקוניות בסעיף 3(ו) לבקשה ובסעיפים 19-18 לתצהיר המבקש 1, אין בבקשה או בנספחיה הסבר מבורר, מפורט וסדור כיצד נגרמה הטעות שבדין אשר הובילה את המבקשים להגיש לבית משפט זה ערעור בזכות ביום 13.2.2019 חלף הגשת בקשת רשות ערעור במועד הקבוע בדין. לעניין זה חשוב להדגיש כי הכלל שלפיו על פסק-דין בערעור מנהלי ניתן להשיג ברשות בלבד הוא כלל מושרש וידוע המעוגן בחקיקה ראשית (ראו סעיף 12 לחוק). על רקע זה ובשים לב לעובדה שהמבקשים מיוצגים, אין בידי לקבוע כי הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר (השוו, בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה , פיסקאות 8-7 (10.1.2012)). לא מצאתי ליתן משקל רב לטענת המבקשים כי ביום 4.2.2019 הודיע בא-כוחם למשיבה כי בכוונת המבקשים להגיש ערעור על פסק-הדין. זאת, מן הטעם שבאותו מועד חלף כאמור המועד הקבוע בדין להגשת בקשת ערעור ומבחינת המשיבה כבר התגבש אינטרס לגיטימי לסופיות פסק-הדין. מטעמים אלה לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד בהיעדר "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת -
וכל זאת אף מבלי להידרש לסיכויי בקשת רשות הערעור.
3.
אשר על כן, הבקשה נדחית ולפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ' באדר א התשע"ט (25.2.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם