בש"מ 1506/05 יעקב מיארה נ. עירית אילת

המבקש הוא בעל דוכן רוכלות, ולטענתו מחודש אוגוסט 2003 הוא מפעיל את הדוכן באיזור הטיילת באילת. המבקש ביחד עם אחרים (19 איש), הגישו עתירה לבית המשפט המינהלי בבאר-שבע, כנגד כוונת העיריה לפנותם מהטיילת. בעתירתם תקפו העותרים את החלטת העיריה, את ההליכים שהתקיימו עובר להכרעה בדבר פינויים, ואת אמות-המידה למתן רישיונות לרוכלות בטיילת לפיהם הוחלט מי יהיו הרוכלים שיותר להם להישאר בטיילת ומי יפונה.

בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע (השופטת ש' דברת ), בפסק דין שניתן ביום 31.1.05, דחה את העתירה. על פסק דין זה מבקש העותר להגיש ערעור, והוא הגיש בקשה לסעד זמני בבית משפט זה, כדי שלא יפונה מהמקום עד לבירור הערעור.

לא ראיתי עילה להיעתר לבקשה.

פסק דינו של בית המשפט קמא מפורט ומנומק, ובו בחן בית המשפט את ההליכים שנתקיימו לקראת פינויים של העותר וחבריו, את הליך השימוע שנתקיים וכן את אמות-המידה שנקבעו על ידי ועדה מיוחדת שנתמנתה לשם כך. על-פי אמות-מידה אלה, נקבע מי הם הרוכלים אשר יקבלו היתר לדוכן רוכלות באיזור הטיילת, ומי לא יוכל להישאר במקום. מפסק הדין עולה כי המצב שנוצר בטיילת הוא מצב של סיכון בטיחותי ומיפגע של ממש. על-פי האמור בפסק הדין מוגבלת הטיילת לקליטה של 58 דוכנים, ומצויים בה לא פחות מ-158 דוכני רוכלים, שביצעו חיבורים פיראטיים לנקודות חשמל שיש בהם כדי סיכון חיי אדם. כן נקבע כי העותרים, והמבקש ביניהם, פעלו במקום ללא רישיון. עתה פועלת העיריה כדי להסדיר את נוהלי הרוכלות, ב"אופן שיבטיח את שגשוגם של עסקי התיירות באילת תוך מניעת סיכון ממשי ושמירה על שלום הציבור ובטחונו ועל פרנסת התושבים".

כעולה מפסק הדין, על פניו לא נפל פגם בפעולותיה של העיריה בהליכי הסדרת הרוכלות. הפינוי המתוכנן נערך, בין היתר, כדי להבטיח כאמור את הציבור מפני סיכונים לשלומו ובטחונו, שהם סיכונים של ממש במצב הקיים.

בהתחשב בסיכויי הערעור, אם יוגש כזה על ידי המבקש, ובשים לב לסיכונים הטמונים בהמשך המצב הקיים, על-פי שיקולי מאזן הנוחות והסיכונים, לא מצאתי כי יש בסיס לבקשה לעיכוב נוסף של הפינוי מעבר לעיכוב שניתן במהלך בירור העתירה.

בשולי הדברים אעיר כי יש להניח שעניינם של הרוכלים שלא נמצא כי ניתן לאפשר להם לעסוק במרכולתם בטיילת, ייבחן בנפרד ותישקל האפשרות ליתן להם רישיון במקום מתאים אחר. ענין זה אינו חלק מהעניינים שנידונו בפסק הדין בעתירה ואינו בפניי.