בש"מ 1615/16מאיר אוחיון נ. מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר הממונה על עבודו

1.לפניי בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע, לפיו נדחתה עתירת המבקש כנגד החלטת הממונה על עבודות השירות, להפסיק את ריצוי עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש בדרך של עבודות שירות, ולהמשיכו בדרך של מאסר ממש. זאת, בשל היעדרויות חוזרות ונשנות מצד המבקש במהלך תקופת ביצוע עבודות השירות. יוער כי בהתאם לפסק-הדין, על המבקש להתייצב לריצוי יתרת מאסרו ביום 1.3.2016 בשעה 09:00.

2.פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים ניתן ביום 9.2.2016 במעמד הנוכחים. בהתאם לסעיף 51ט(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בצירוף עם סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 וכן תקנה 7(א) לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980, המועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים, הוא עד 15 ימים מיום מתן פסק-הדין בנוכחות הצדדים, קרי- עד יום 24.2.2016 . בקשת האורכה שלפניי הוגשה ביום 25.2.2016 , קרי- באיחור של יום אחד.

3.בבקשה ובתגובה המשלימה לה, טען בא-כוח המבקש כי האיחור בהגשתה של בקשת האורכה מעבר למועד הקבוע בדין, נבע משגגה שיצאה מתחת ידיו והביע התנצלותו על כך. לטענת בא-כוח המבקש, הארכת המועד להגשת ההליך הערעורי נדרשת למבקש, שכן הוא פנה לממונה על עבודות השירות במחוז צפון בבקשה לאתר את תיקו ולהעביר לידיו אישורים שונים מהתיק, וזאת בתמיכה לטענתו לפיה היעדרויותיו מעבודות השירות היו באישור, ולפיכך לא הייתה הצדקה להפקיען.

4.בא-כוח המשיב מתנגד לבקשה. בתגובה מיום 28.2.2016 טען בא-כוח המשיב כי ההליך שבכותרת הוגש באיחור, וכי הטעם לבקשת האורכה אינו מספק. בהקשר זה, טען בא-כוח המשיב כי היה על המבקש להציג את האישורים להיעדרויותיו במסגרת ההליך המנהלי, ולכל המאוחר במסגרת ההליך שהתנהל בבית-המשפט לעניינים מנהליים. מכל מקום, בא-כוח המשיב טען כי אין בנמצא אישורים להיעדרויותיו המרובות של המבקש מעבודות השירות, ובעניין זה הציג מכתב מהממונה על עבודות השירות במחוז צפון.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ראיתי להיעתר לבקשה שלפניי. אכן, הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור של יום ביחס למועד הקבוע בדין להגשת ההליך הערעורי. כידוע, גם איחור של יום בודד בהגשת הליך משפטי - איחור הוא, ויש בו כדי לחתור תחת עקרון סופיות הדיון, וכן תחת השוויון בין בעלי-הדין, היציבות והוודאות המשפטיים. לצד זאת, אזכיר כי נוכח מהות ההליך שבכותרת, אין הכרח בקיומו של "טעם מיוחד" כנדרש בהליכים אזרחיים. בדומה להליכים פליליים, די בהצגת "טעם המניח את הדעת" לאיחור בהגשת ההליך.

בהתחשב במשכו הקצר של האיחור, ובהתחשב בנושא ההליך, בטעם שהוצג לאורכה המבוקשת, וכן בפערי המעמד בין הצדדים, ראיתי להיעתר לבקשת האורכה. זאת, בלא שיש בכך משום הבעת עמדה בנוגע לסיכויי ההליך לגופו. עם זאת, בנסיבות העניין אינני רואה להיעתר למלוא האורכה המבוקשת, והארכת המועד להגשת ההליך הערעורי ניתנת עד יום 7.3.2016 . המבקש יצרף החלטה זו לבקשת רשות הערעור לכשתוגש. המזכירות תתייק החלטה זו בתיק השופט שיישב בדין.

ההחלטה תומצא לבאי-כוח צדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה. יש לוודא קבלתה עם בא-כוח המבקש באמצעות שיחה טלפונית, תוך רישום מתאים בתיק.

הבקשה לעיכוב ביצוע תועבר בהקדם לטיפול מותב מתאים.