בש"מ 1930-23 בש"מ 1930-23

1.לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון) בעת"ם 36134-11-22 מיום 15.1.2023.

2.הרקע לבקשה הוא מכרז שערך המשיב 2, משרד הבריאות, למתן שירותי אבטחה למרכזים הרפואיים הממשלתיים, למשרד הראשי ולשלוחותיו. המבקשת זכתה בפנייה פרטנית 55/22 לאספקת שירותי אבטחה למרכזים הרפואיים באשכול ירושלים, וביום 16.11.2022 הגישה המשיבה 1 עתירה מינהלית נגד החלטת הזכייה (להלן: העתירה הראשונה). בפסק הדין בעתירה הראשונה מיום 15.1.2023 (הוא פסק הדין מושא הבקשה דנא), נקבע כי על ועדת המכרזים לקבל החלטה חדשה שתבחר בין המבקשת לבין המשיבה 1 בהתאם להוראות פסק הדין.

3.בהתאם לכך, התקבלה החלטה חדשה על-ידי ועדת המכרזים ביום 13.2.2023, ואולם גם בגדרה נקבע כי המבקשת היא הזוכה בפניה הפרטנית לאשכול ירושלים. על רקע האמור, הגישה המשיבה 1 עתירה נוספת כנגד ההחלטה האמורה (להלן: העתירה השנייה).

4.המבקשת עותרת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין בעתירה הראשונה עד לאחר שיינתן פסק דין בעתירה השנייה. לטענת המבקשת, ככל שתידחה העתירה השנייה, לא יהיה צורך מבחינתה בהגשת ערעור על פסק הדין שניתן בעתירה הראשונה, ומשכך יהיה זה יעיל להאריך את המועד כמבוקש.

5.המשיבה 1 מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקשת נמנעה מלהגיש ערעור על פסק הדין בעתירה הראשונה טרם ביצועו, והגשת הבקשה בשלב זה נגועה בשיהוי כבד. כן נטען, כי המבקשת שיתפה פעולה עם ביצועו של פסק הדין שניתן בעתירה הראשונה, והתנהלותה זו מלמדת על הסכמתה לפסק הדין. המשיבה 1 טוענת עוד כי המבקשת היא זו שבפועל מספקת את השירותים עליהם נסב המכרז, ומשכך יש לה אינטרס בעיכוב בירור ההליכים המשפטיים עד לתום תקופת זכאותה.

6.המדינה הותירה את ההחלטה בנדון לשיקול דעתו של בית המשפט, אך ציינה כי מאז שניתן פסק הדין בעתירה הראשונה כבר יושמו הוראותיו והתקבלה החלטה מינהלית חדשה על-ידי ועדת המכרזים, תחת ההחלטה המינהלית מושא פסק הדין שניתן בעתירה הראשונה.

7.לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.

8.בפסיקה נקבע כי השאלה האם קיומו של הליך "תלוי ועומד" מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הליך ערעורי נבחנת בהתאם לנסיבותיו של המקרה הנדון, והתשובה לה תלויה, בין היתר, בשיקולים הבאים: עוצמת הזיקה בין ההליכים; אופן השפעת ההכרעה בהליך התלוי ועומד על ההליך הערעורי ועל הדרך שבה הוא יתברר; סוג ההליך התלוי ועומד וסיכוייו; מסגרת הזמן המשוערת שבה הוא עתיד להיות מוכרע (ראו: בש"א 8378/21 נתניהו נ' אלקלעי (18.1.2022)).

9.בענייננו, אני סבורה כי בפני המבקשת משוכה גבוהה בכל הנוגע לערעור על פסק הדין שניתן בעתירה הראשונה, שכן פסק הדין בוצע זה מכבר, התקבלה החלטה מינהלית חדשה בגדרה המבקשת זכתה פעם נוספת, והחלטה זו נבחנת כעת במסגרת העתירה השנייה. לכך, יש להניח, יינתן משקל בבירור ערעור, ככל שיוגש, על פסק הדין שניתן בעתירה הראשונה.

10.ואולם, אל מול השיקול האמור, יש לתת את הדעת לכך שעל-אף שפסק הדין בוצע זה מכבר, לצדדים קיימת זכות ערעור עליו. כמו כן, ההכרעה בעתירה השנייה שהגישה המשיבה 1 עשויה לייתר את הגשת הערעור מטעם המבקשת על פסק הדין שניתן בעתירה הראשונה. בנסיבות אלה, ואף בשים לב לכך שהדיון בעתירה השנייה נקבע לסוף חודש אפריל 2023 (היינו, בעתיד הנראה לעין), מצאתי להיעתר לבקשת המבקשת.

11.אשר על כן, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק הדין בעתירה הראשונה מוארך בזאת עד לחלוף 30 יום ממתן פסק דין בעתירה השנייה.

דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף לו כנספח.