החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 1989/04 שר הפנים נ. זיד גדבאן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בחלקו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין. נקבע כי הגשת הבקשה בתוך המועד, בצירוף פסק דין סמוך בסוגיה קרובה, מהווים טעם מיוחד להארכה. הארכה ניתנה עד 18.3.04 ולא ל-30 ימים כמבוקש, בשל המועדים הקצרים יחסית לערעורים מינהליים.

העובדות

פסק הדין הומצא לפרקליטות ביום 26.1.04 והמועד האחרון להגשת ערעור חל ביום 25.2.04, יום הגשת הבקשה. המבקש ביקש הארכה של 30 ימים, והמשיב התנגד בטענה כי הערעור חסר סיכוי ושהמבקש יכול היה להחליט בעניין מאז מתן פסק הדין. בית המשפט נתן ארכה עד ליום 18.3.04 ללא צו להוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק הדין בנסיבות שבהן הבקשה הוגשה בתוך תקופת המועדים ונתגבש טעם מיוחד להארכה?

הלכות

  1. 1

    הגשת בקשת הארכת המועד בתוך תקופת המועדים לנקיטת ההליך הערעורי מעידה על שקידה סבירה של המבקש.

    ״הבקשה הוגשה בתוך תקופת המועדים לנקיטת ההליך הערעורי, ומבחינה זו, פעל המבקש בשקידה סבירה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מכלול השיקולים, ובהם פסק דין סמוך של הרכב מיוחד העוסק בסוגיות קרובות, מהווה טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת ערעור.

    ״אני סבור, כי מכלול שיקולים אלה עולה כדי טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת הליך ערעורי, אם כי נוכח קביעת מועדים קצרים יחסית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • טעם מיוחד
  • שקידה סבירה
  • תקופת המועדים
  • פסק דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"ם

1989/04 - א'

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

המבקש:

שר הפנים

נ ג ד

המשיבים:

1. זיד גדבאן

2. המועצה המקומית חורפיש

3. ראש המועצה המקומית חורפיש

בקשה להארכת מועד

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. פסק הדין נשוא הבקשה הומצא לפרקליטות ביום 26.1.04, ומכך עולה, כי המועד האחרון להגשת ההליך הערעורי חל ביום 25.2.04, הוא יום הגשת הבקשה שבפניי. בבקשה נטען, כי המבקש שוקל להגיש ערעור על פסק הדין האמור. עוד צויין, כי ביום 26.5.03 היה אמור להינתן פסק דין בדנג"צ 10350/02 הדן בסוגיה דומה, ואשר רלוונטי לשאלה אם יש להגיש ערעור על פסק הדין נשוא הבקשה. במצב זה נתבקשתי להאריך את המועד להגשת ערעור, ב – 30 ימים. המשיב 1 מתנגד לבקשה, בטענה כי ערעור, אם יוגש, על פסק הדין הינו חסר סיכוי. עוד נטען כי מאז ניתן פסק הדין היה ביד המבקש להחליט אם להגיש ערעור על פסק הדין אם לאו.

דין הבקשה להתקבל בחלקה. הבקשה הוגשה בתוך תקופת המועדים לנקיטת ההליך הערעורי, ומבחינה זו, פעל המבקש בשקידה סבירה. גם לא נתגבשה למשיב כל ציפיה לגיטימית, במצב זה, כי לא יוגש הליך ערעורי בעניינו. זאת ועוד, המבקש מצביע על פסק דין בהרכב מיוחד של בית משפט זה, שניתן סמוך למועד הגשת הבקשה שבפניי, ואשר עוסק בסוגיות קרובות ועשוי להשליך על ההחלטה אם לנקוט הליך ערעורי במקרה זה. אני סבור, כי מכלול שיקולים אלה עולה כדי טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת הליך ערעורי, אם כי נוכח קביעת מועדים קצרים יחסית להגשת ערעורים מינהליים (30 ימים לעומת 45 ימים בערעורים אזרחיים), אין מקום לארכה של 30 ימים, כמבוקש, וניתן להסתפק בארכה עד ליום 18.3.04 ועד בכלל. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' באדר תשס"ד (2.3.04).

עודד

שחם

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הגשת בקשת הארכת המועד בתוך תקופת המועדים לנקיטת ההליך הערעורי מעידה על שקידה סבירה של המבקש.
  2. 2מכלול השיקולים, ובהם פסק דין סמוך של הרכב מיוחד העוסק בסוגיות קרובות, מהווה טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת ערעור.