בש"מ 2233/19 רפאל בוקארה נ. המשרד לבטחון פנים

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ר' גולדשטיין מיום 11.2.2019 בבש"מ 1068/19. כבוד הרשם דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 14.1.2019.

דין הבקשה להידחות. הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשת ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ולא מצאתי כי יש בה "טעם מיוחד" להארכתו. נתתי דעתי לכך שהמבקש אינו מיוצג בהליך שלפניי, אולם גם בעל דין שאינו מיוצג נדרש להוכיח כי הטעות שהובילה לאיחור בהגשת הערעור היא טעות שאדם סביר היה יכול להיקלע אליה במישור האובייקטיבי (פרשנות החוק) או במישור הסובייקטיבי (מאמץ כנה למניעת הטעות) (ראו: בש"ם 6229/11 דון-יחיא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה , פסקה 8 (10.10.2012)). טענותיו של המבקש כי התייעץ באשר למועד הגשת ההליך נטענו בכוללניות וללא פירוט מתאים וממילא לא ראיתי כי הן מהוות "טעם מיוחד".

לכך אוסיף כי סיכויי ההליך נחזים להיות קלושים וכי על פני הדברים לא קיים סיכוי למתן דיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה, מהטעמים עליהם עמד כבוד הרשם בהחלטתו.

אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא מתיירת הבקשה לפטור מאגרה.

משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.