פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
2565/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
שירן נסיעות (אחים קקון) בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. עירית
נתניה
2. א.ז בלדר 91 בע"מ
3. אביבי עובדיה הסעות וטיולים בע"מ
4. מוניות לניאדו רכבת בע"מ
5. ערבה רגב בע"מ
6. יעקובי הסעות בע"מ
7. חוה ויוסף תמם הסעות (1993) בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
החלטה
זוהי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט י' זפט), לפיה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו ביניים כנגד מימוש החלטת ועדת המכרזים של עיריית נתניה במכרז פומבי 125/03 לשירותי הסעות תלמידים ועובדי הוראה בשנת תשס"ג (להלן: המכרז).
עובר למכרז, המבקשת היא שביצעה את רובם המכריע של קווי ההסעות נשוא המכרז. במכרז שנערך זכו בחלק מקווי ההסעה המשיבות 2 עד 7, ואת זכייתן זו תקפה המבקשת. לפי העתירה שהגישה, הצעות המשיבות אינן מקיימות כמה מתנאי הסף שנקבעו להצעות במכרז. במהלך הדיון בעתירתה, משנסתבר לה כי המשיבה 1 עומדת להוציא אל הפועל את תוצאות המכרז, ביקשה המבקשת מבית המשפט קמא צו ביניים שיאסור על המשיבה 1 להתקשר עם המשיבות 2 עד 7. בקשה זו נדחתה, מכיוון שבית המשפט מצא כי המבקשת לא הצביעה על נזקים שאינם ניתנים לפיצוי אם בכסף ואם בהסבת הזכייה למבקשת אם וכאשר תזכה בעתירתה. בנוסף, מצא בית המשפט כי על פני הדברים, הפגמים שלטענת המבקשת נפלו במכרז, הם פורמליים גרידא, ולא נראה כי מתן השירות בתקופת הביניים על ידי המשיבות 2 עד 7 כרוך בפגיעה באינטרס ציבורי כלשהו. כנגד החלטה זו מתעתדת המבקשת להגיש בקשת רשות ערעור, ועד למתן החלטה בבקשה זו, מבקשת היא בבקשה זו שיעוכב ביצוע החלטת בית המשפט קמא.
בבקשתה, טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה בברור לטובתה, ומשכך הם פני הדברים, יש להיעתר לבקשתה לעיכוב ביצוע ההחלטה. לשיטתה, הפסקת פעולת מערך ההיסעים שהקימה בעמל רב משך שנים, ולו גם לתקופה קצרה, תשית עליה נזק בלתי הפיך. זאת, היות שהפסקה שכזו תחייב את חיסול כל מערך ההיסעים הקיים שלה- על נהגיו ורכביו.
אין בידי לקבל את טענתה של המבקשת בדבר הנזק הבלתי הפיך שייגרם לה כביכול. צדק בית המשפט קמא כשקבע שכל נזק שייגרם למבקשת, יהיה נזק כספי גרידא. יהיה זה נזק שניתן יהיה בקלות יחסית לכמתו ולחייב את המשיבות בתשלום פיצוי למבקשת בגינו, במידה שתתקבל בקשת הערעור שהגישה. טענת המבקשת, כי משתופסק פעולת מערך ההיסעים שלה לא יהיה ניתן לחדשה אף אם הדבר ימומן בכספי פיצויים שתשלמנה המשיבות, לא נתמכת לכאורה בראיות, ועל פניה, קשה לקבלה.
משקבעתי כי מאזן הנוחות אינו מחייב את עיכוב ביצוע פסק הדין, אין מקום לדון בשאר הטענות שמעלה המבקשת או באלו שמעלות המשיבות בתשובותיהן. טענות אלו יידונו עת תידון בקשת רשות הערעור לגופה.
אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות של כל אחת מהמשיבות בסך 8,000 ש"ח.
ניתנה היום, ה' בניסן תשס"ג
(7.4.2003).
ש ו פ ט