פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
2691/13 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשת:
תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ מי הגליל
נ ג ד
המשיב:
יוסף אחמד
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה מיום 19.2.2013, שבו הסתיים הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית ונפסק גמול למשיב וכן שכר-טרחה לבא-כוחו. ביום 15.4.2013 הוגשה הבקשה שלפניי, שבה נטען כי בשל צירוף של נסיבות אישיות וטעות בדין ביחס לפרק הזמן להגשת ערעור על פסק-דין בהליך ייצוגי, לא הוגש ההליך במועד. המשיב מסר כי הוא מתנגד למתן הארכה.
דין הבקשה להתקבל, ומיד אסביר מדוע.
תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: תקנות תובענות ייצוגיות ) קובעת כהאי לישנא:
19. סדרי דין
(א) בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון.
(ב) על אף האמור בכל דין, על תובענה ייצוגית לפני בית המשפט לעניינים מינהליים לא יחולו תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.
נפסק, כי בהתאם להוראה זו פרק הזמן המוקצב להגשת ערעור על פסק-דין של בית-המשפט לעניינים מנהליים בהליך ייצוגי הוא 45 ימים לפי תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולא 30 ימים לפי תקנה 33(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (ראו בש"ם 7209/11 עיריית קרית ביאליק נ' שובל (25.10.11); בש"ם 7674/12 עו"ד אלון נ' מדינת ישראל (24.10.2012); בש"ם 9020/12 אלענאמי נ' עיריית רהט (24.1.2013)).
בתקנה 21 לתקנות תובענות ייצוגיות, נקבע כי "תוקפן של תקנות 3(א), (ג) ו-19 עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012)". לכאורה, לפי תקנה זו אין עוד תוקף לתקנה 19 הנ"ל, וממילא אינה חלה בענייננו (ראו והשוו בש"ם 1070/13 עיריית גבעתיים נ' התחדשות אורבנית ייזום ונדל"ן (17.3.2013)). על רקע זה באה טענתה של המבקשת לטעות בדין: לדבריה, היא לא הייתה מודעת לפקיעת התוקף של תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, ולכן סברה כי עומדים לרשותה 45 ימים להגשת ערעור.
אולם, מסתבר כי לא הייתה כאן טעות, או מנקודת מבט אחרת: כי הטעות היא בסברה שיש כאן טעות.
לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת:
כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת - יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים.
מכיוון שהכנסת ה- 18 החליטה להתפזר ביום 16.10.2012, הרי שלפי סעיף 38 לחוק היסוד לא פג עדיין תוקפן של התקנות הנזכרות בתקנה 21 לתקנות תובענות ייצוגיות, ובכללן תקנה 19.
מן המקובץ עולה כי עמדו לרשותה של המבקשת 45 ימים להגשת ערעור על פסק-הדין מיום 19.2.2013. פסק-הדין הומצא למבקשת ביום 20.2.2013, ומכאן שהמועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 14.4.2013. לפי האמור בבקשה, המבקשת אכן נערכה להגשת הערעור במועד זה, אך בשיחה עם מזכירות בית המשפט התברר לה כי המועד כבר חלף (נוכח פקיעת התוקף לכאורה). אלא שכאמור – המועד לא חלף באותה עת.
אשר על כן, מן הראוי לאפשר למבקשת להגיש את הערעור – והיא תעשה כן תוך 3 ימים מעת המצאת החלטה זו. בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ב באייר תשע"ג (22.4.2013).
גיא שני
ר ש ם