בש"מ 2760/13 משה פונדק ודן ורון נ. יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה

1 . בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה א' קובו) מיום 17.2.2013 בו נדחתה עתירה שהגישו המבקש 1 ועותרים נוספים לביטול החלטת המשיבה 1 אשר דחתה בקשת רשות ערר שהגישו לעניין תכנית "תפרי נווה צדק דרום".

בבקשה צוין כי פסק הדין הומצא לכתובת העדכנית של משרד בא-כוח המבקשים ביום 24.2.2013 וכי בשל מספרם הגדול של העותרים, העבודה הרבה שנדרשה לצורך הכנת הערעור והעובדה שבתקופה אשר היתה נתונה להגשת ההליך חלו מספר חגים, הושלמה הכנת הערעור באיחור של כשבועיים. עוד ציינו המבקשים כי פנו לפרקליטות מחוז תל-אביב בבקשה למתן ארכה עוד לפני חלוף המועד להגשת הערעור, ושם נמסר להם כי הערעור יטופל על ידי פרקליטות המדינה אך טרם נקבע פרקליט קונקרטי לכך. לטענת המבקשים בנסיבות אלו אין להטיל עליהם את האשם לכך שלא עלה בידיהם להשיג את הסכמת המשיבים 1-2 מבעוד מועד. כן טוענים המבקשים לשיקולי הגינות וצדק.

המשיבות 3-4 נתנו הסכמתן לבקשה, ואילו המשיבים 1-2 מתנגדים לה. לטענת המשיבים 1-2 הבקשה אינה מגלה "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת ההליך, ובפרט הם טוענים כי אין בבקשה כל הסבר מדוע לא נערכה פניה לפרקליטות המדינה לאחר הפניית המבקשים לשם על ידי פרקליטות המחוז; כי בירור הערעור יוביל ל"קיפאון

פיתוחי" ועל כן יש ליתן משקל לאינטרס הסופיות; וכי סיכויי הערעור קלושים.

בתשובה שהגישו עמדו המבקשים, בין היתר, על חשיבות הסוגיות העולות בערעור.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבפניי החלטתי להיעתר לבקשה תוך חיוב המבקשים בהוצאות המשיבים 1-2.

צודקים המשיבים 1-2 בטענתם כי על דרך הכלל טענה בדבר עומס עבודה או טענה בדבר מורכבות ההליך אינן מהוות, כשלעצמן, "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הליך ערעורי. ואולם, לא ניתן להתעלם בעיני מטענת המבקשים, אשר לא הוכחשה על ידי המשיבים 1-2, ולפיה המבקשים פנו למשיבים 1-2 באמצעות פרקליטות המחוז ויידעו אותם על כוונתם לערער על פסק הדין. אמנם המבקשים לא הבהירו עד תום מדוע לא הוסיפו ופנו גם לפרקליטות המדינה, אך משפנו המבקשים לגורם בפרקליטות אשר ייצג את המשיבים 1-2 בבית המשפט קמא, דומני כי קשה לקבל את טענת המשיבים 1-2 להסתמכות על סופיותו של פסק הדין. אם נוסיף לכך את העובדה שמשך האיחור, אף שאינו זניח אינו ארוך מאוד; את העובדה שההליך אשר הגשתו מתבקשת הינו ערעור בזכות; כמו גם את העובדה שהמשיבים 1-2 ציינו בתגובתם כי בעניין התכנית נשוא ההליך תלוי ועומד בפני בית משפט זה ערעור נוסף, סבורני כי אין מקום לחסום את דרכם של המבקשים להעלאת טענותיהם בבית משפט זה.

עם זאת, משלא נערכו המבקשים להגשת ההליך במועד חרף העובדה שלא ניתנה להם הסכמת המשיבים מראש לכך, יש מקום לחייב את המבקשים בתשלום הוצאות המשיבים 1-2. על כן, קבלתה לרישום של הודעת הערעור אשר צורפה לבקשה שבפניי מותנית באישור שיציגו המבקשים, בתוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטה זו, לפיו שילמו למשיבים 1-2 הוצאות בסך של 2,000 ש"ח.

לאחר שיוצג אישור כאמור תפתח המזכירות תיק עע"ם בו תתויק הודעת הערעור המצורפת לבקשה כמו גם החלטתי זו.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.