בש"מ 2818/13 ארקדי שקולניק נ. משרד הפנים

1.

הערב, מוצ"ש - 20.4.2013 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, הועברה לידי בקשה שכותרתה "עתירה למתן צו ביניים האוסר על גירוש העותרים 2 עד 4 עד לבירור בקשתם אצל המשיב 1".

2.

העתירה הוגשה בעקבות פסק דין שניתן אתמול, 19.4.2013, על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ה' עובדיה) לפיו נדחתה בקשת העותרים להתערב בהחלטות המשיבים אשר סירבו להתיר את כניסתם של העותרים 4-2 - אם ושני ילדיה הקטינים - לישראל. עוד הורה בית המשפט קמא כי בכפוף להצגת כרטיסי טיסה לעותרים 4-2 ביום א' 21.4.2013 ולהפקדת ערובה בסך 20,000 ש"ח וערבויות נוספות, יוכלו העותרים 4-2 לצאת ממתקן המסורבים בנתב"ג ולשהות בדימונה בבית העותר 1 אשר נישא לעותרת 2 במולדובה לפני כחודש ימים (ביום 26.3.2013).

3.

בעתירה לסעד זמני שבפניי, אשר הוגשה בלא הליך ערעור עיקרי, טוענים העותרים כי יש לעותרים כרטיס טיסה לשעה 01:00 הלילה (21.4.2013) והם מבקשים להורות למשיבים "ליתן טעם מדוע לא יימנעו מהרחקת העותרים 4-2 עד לבירור מעמדם בישראל לאור היות המשיבים 1 ו-2 בעל ואשה".

4.

דין הבקשה להידחות.

הטעם שנתבקש ניתן בפסק דינו המפורט של בית המשפט קמא אשר ציין כי העותרים 4-2 הגיעו ארצה בלא שהוגשה בעניינם בקשה לאשרת כניסה. עוד צוין בפסק הדין כי טענת העותר 1 כאילו הודיעה לו הפקידה במשרד הפנים שהעותרת יכולה להגיע לישראל ללא קבלת אשרת כניסה מוקדמת "וללא כל בעיות" היא טענה מוקשית שהועלתה על ידו באופן סתמי ובלא פירוט מספיק בבקשה ובתצהיר. לבסוף ציין בית המשפט קמא כי נקבע לעותרים 1 ו-2 תאריך בחודש יולי 2013 לפתיחת תיק לאיחוד משפחות וכי בנסיבות העניין עליהם להמתין לקבלת החלטה בעניינם ולקבל אישור מוקדם לכניסת העותרים 4-2 לישראל טרם הגעתם ארצה.

בעתירה שבפניי לא פורט נימוק כלשהו אשר מצדיק התערבות בקביעותיו אלה של בית המשפט קמא.

5.

עוד יש להדגיש כי הערבויות שהופקדו נועדו להבטיח כי העותרים 4-2 אכן יעזבו את הארץ לא יאוחר מיום 21.4.2013 ולבקשת המשיבים הוסיף בית המשפט וציין כי אם לא יעשו כן בקשתם לאיחוד משפחות שהוגשה ביום 18.4.2013 לא תיבחן.

6.

בהינתן כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.