בש"מ 2831/18 יהושע ארואס נ. המנהל למתן רשיונות לעבודות חשמל

המבקש עותר למתן ארכה להגשת ערעור על החלטת ועדת העררים

לפי סעיף 7 לחוק החשמל, התשי"ד-1954 (להלן: חוק החשמל ) מיום 26.2.2018, אשר דחתה ערר שהגיש על החלטת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, שלא לתת לו רישיון מסוג "חשמלאי-מהנדס". המשיב מתנגד לבקשה, וטוען כי יש לדחותה על הסף.

עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, וסבורה אני כי הצדק עם המשיב כי יש לדחות את הבקשה.

על פי סעיף 8(א) לחוק החשמל, וכפי שצוין בהליך קודם שהגיש המבקש בבית משפט זה "על החלטת סירוב לתת רישיון ניתן לערור לפני ועדת העררים

והיא מוסמכת לאשר את החלטת המנהל, לשנותה או לבטלה (סעיף 8(ד) לחוק החשמל). על החלטת ועדת העררים קיימת זכות ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים (סעיף 8(ה) לחוק החשמל) [ההדגשה הוספה]" (החלטת כב' השופט ע' פוגלמן

מיום 15.11.2017 בבר"ם 4129/17). דהיינו, בהתאם להוראה המפורשת הקבועה בסעיף 8(ה) לחוק החשמל השגה על החלטת ועדת העררים תיעשה באמצעות הגשת ערעור מנהלי (בזכות) לבית המשפט לעניינים מנהליים. האמור מתיישב גם עם הקבוע בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים , התש"ס-2000 (ראו סעיף 5(2) לחוק ופרט 2ב לתוספת השנייה). בהליך האמור נקט המבקש בעבר, וכך היה עליו לפעול גם זו הפעם.

המבקש מנסה להיבנות מכך שבהחלטה שניתנה בעניינו בבר"ם

4129/17 הנ"ל

צוין כי "ועדת העררים היא בית דין מינהלי , כמשמעותו בחוק בתי דין מינהליים , התשנ"ב-1992 (להלן:

חוק בתי דין מינהליים )", והוא טוען בהקשר זה כי ערעור על החלטת הוועדה ניתן להגיש לבית משפט זה בין היתר "נוכח סעיף 45(ב) לחוק בתי הדין מינהליים " (שזאת לשונו: "היה יושב ראש המותב של בית הדין שופט המכהן בבית משפט מחוזי, יוגש הערעור לפי סעיף קטן (א) לבית המשפט העליון ויידון בדן יחיד או במספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, כפי שנשיא בית המשפט העליון קבע"). טענה זו אין מקום לקבל, שכן כפי שציין המשיב סעיף 4(ג) לחוק בתי דין מינהליים

קובע מפורשות כי "על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תחול הוראה של חוק זה על בית דין אם קיימת בחוק אחר הוראה לאותו עניין החלה על אותו בית דין", ובענייננו, כמפורט לעיל, קיימות הוראות חוק ספציפיות אשר לפיהן על החלטת ועדת העררים קיימת זכות ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים. אוסיף ואציין כי נוכח הוראות הדין המפורשות אין מקום ללמוד לענייננו מאופן ההשגה הקבוע בדינים אחרים ביחס לוועדות ערר אחרות, כמבוקשו של המבקש; וכמו כן לא ניתן לקבל את טענת המבקש כי יש לאפשר לו להגיש הליך ערעורי בבית משפט זה כיוון שהוא "עייף ותשוש מלעמוד בפני ערכאות ערעור שאינן משתמשות בסמכויותיהן על מנת להכריע בעניין, שקיים בהן חשש לניגודי עניינים, שקיים בהן חשש למתן החלטה שלא על פי דין". השגה ערעורית ניתן להגיש אך ורק בהתאם לקבוע בהוראות הדין הרלבנטיות, ובעל דין אינו יכולה לבחור "לדלג" על ערכאה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ש"ח.