פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"ם
3520/11
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
עמוס וסרמן
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית גבעתיים
2. שחורי, מנהל הארנונה ומשנה לגזבר של עיריית
גבעתיים
ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית
המשפט העליון ג' שני מיום 15.3.11 בעע"ם 1705/11
פסק-דין
בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני מיום 15.3.2011. בהחלטתו, דחה הרשם את בקשת המערער לפטור מאגרה, במסגרת ערעור פסלות, אשר נדחה בהעדר עילה (עע"מ 1705/11 מיום 8.3.2011). עם זאת, בנסיבות העניין ומתוך התחשבות במצבו הכלכלי של המבקש, קבע הרשם כי סכום האגרה בו חייב המערער יופחת ל-400 ש"ח. בקשה לעיון חוזר שהוגשה בעניין זה, נדחתה על ידי הרשם ביום 11.4.2011.
דין הערעור להידחות.
שניים הם, תנאים מצטברים, למתן פטור מאגרה: ההליך שבגינו הוגשה בקשת הפטור מגלה עילה, והמבקש מגלה חוסר יכולת כלכלית (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט אגרות, התשס"ז-2007). אכן, כפי שקבע הרשם, ההליך שהגיש המבקש לא הראה עילה מלכתחילה, וכך גם נקבע בהכרעה בערעור הפסלות. משכך, לא היה מקום במקרה זה למתן פטור מאגרה. אמנם, כפי שטוען המערער, לפי תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות ), לא יזדקק בית המשפט להליך שלא שולמה בעדו אגרה. אולם, תקנות האגרות מכירות באפשרות לפיה יזדקק בית המשפט להליך, ואך מאוחר יותר יתברר כי טרם שולמה האגרה. במקרה זה, תינתן דרישה לתשלום האגרה (תקנה 2(ו) לתקנות האגרות) ודינה יהא כדין כל החלטה לתשלום כסף לאוצר המדינה (תקנה 2(ז) לתקנות האגרות). אף על פי כן, מצא הרשם לנכון – בנסיבות ונוכח מצבו הכלכלי של המערער – להפחית מסכום האגרה. יוצא אם כן שהחלטת הרשם בדין יסודה ולא נמצאה לי כל עילה להתערב בה.
אשר על כן, הערעור נדחה.
משלא נדרשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ג באייר התשע"א (17.5.2011).
ש ו פ ט