פרטי ההליך
החלטה בתיק בש"מ 3576/23
בבית המשפט העליון
בש"מ 3576/23
לפני:
כבוד הרשמת קרן אזולאי
המבקש:
פהמי משאהרה
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים ירושלים
בקשת המבקש מיום
10.5.2023 לפטור מאגרה; בקשת המשיב מיום 24.5.2023 לשינוי סיווג ההליך; בקשת המבקש
מיום 23.7.2023; בקשת המבקש מיום 4.9.2023 להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור; תשובת
המשיב מיום 19.9.2023; בקשות המבקש מהימים 8.10.2023 ו-10.10.2023
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. יוער כי ההליך החל כעתירה לבג"ץ, שביקשה להשיג על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. לאחר שהמשיבה הגישה בקשה לשינוי הסיווג של ההליך – בכפוף לכך שתינתן למבקש הזדמנות להגיש בקשה להארכת מועד להגישו – הוגשה הבקשה הנוכחית.
לגוף הדברים, פסק הדין נושא ההליך הנוכחי ניתן ביום 28.12.2022 (עמ"נ (מחוזי ירושלים) 66649-06-22 פהמי משאהרה נ' משרד הפנים (28.12.2022)). מעיון במערכת "נט המשפט", וכן מהטענה המופיעה בסעיף 4 לבקשת המשיב מיום 24.5.2023 לשינוי סיווג הליך, עולה כי המבקש היה מיוצג על ידי עורך דין באותה עת, וכי בא כוחו צפה בפסק הדין ביום שניתן. המבקש אף לא טען אחרת. העתירה שהוגשה על ידי המבקש לכתחילה נפתחה ביום 10.5.2023. גם בהנחה שיש לראות במועד זה המועד הראשון שבו הוגש ההליך הערעורי, ברי כי הוא הוגש באיחור בשים לב לתקופה הנקובה בתקנה 33(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, ולכן, המבקש נדרש להארכת מועד להגשת ההליך הערעורי.
תקנה 38(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים קובעת כי ניתן להאריך את מועד הגשת ההליך ככל שקיימים "טעמים מיוחדים שיירשמו". נטל השכנוע מוטל על כתפי המבקש את הארכת המועד (ראו, למשל, בש"מ 4213/21 השילוני נ' ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובניה (8.7.2021)).
במקרה דנן טענות העותר התמקדו במחלוקת לגופה, ועסקו בעיקר בהשתלשלות העניינים, אולם לא הייתה התייחסות לאיחור ולסיבה שבגינה הוגשה העתירה באיחור ניכר מהמועד הקבוע בדין. בנסיבות אלה לא הוצג טעם מיוחד להארכת המועד. לא נעלמה מעיניי העובדה שהמבקש אינו מיוצג ומרצה עונש מאסר. ואולם, כפי שהובהר בתשובת המשיבה, המבקש היה מיוצג בהליך דלמטה, ובא כוחו עיין בפסק הדין. המבקש לא טען שלא ידע מה המועד האחרון להגשת ההליך הערעורי, או שהיה קושי אחר שמנע ממנו להגיש את ההליך במועד, או להגיש בקשה למתן ארכה להגשת ההליך. בנסיבות אלה, עצם העובדה שהמבקש אינו מיוצג אינה מהווה כשלעצמה טעם מיוחד למתן הארכה. לזאת אוסיף כי סיכויי ההליך הלכאוריים אינם נחזים להיות גבוהים, ולוּ בשל אמות המידה המקובלות להתערבות בהליכים שהם ב"גלגול שלישי". בנוסף, בבית המשפט קמא היו מערערים נוספים, אשר לא צורפו להליך זה ולא נשמעה עמדתם (חרף העובדה שהסעד מתבקש גם ביחס אליהם).
במכלול שיקולים אלה, ונוכח האיחור הממושך, לא מצאתי להיעתר לבקשה. על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ט' בחשון התשפ"ד (24.10.2023).
קרן אזולאי, שופטת
ר ש מ ת