החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 4334/05 אולגה יאצ'נוב ואחרים נ. שר הפנים ואח'

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הארכת מועד להגשת ערעור והפיכתו לעתירה לבג"ץבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שעסק בדחיית בקשה לישיבת קבע, שכן טענות חוק השבות החדשות צריכות להתברר בעתירה לבג"ץ. עם זאת, נוכח האפשרות שהמבקשים הונחו בטעות להגיש ערעור, הורה בית המשפט להפוך את הודעת הערעור לעתירה, ולחייב את המבקשים בהגשת עתירה מתוקנת ובתשלום אגרה תוך 7 ימים.

העובדות

המבקשים הגישו בקשה לישיבת קבע בישראל, שנדחתה על ידי משרד הפנים. בקשה שהוגשה לאחר מתן פסק הדין לביטולו נדחתה, בקביעה כי הערכאה המוסמכת לדון בטענות החדשות היא בית המשפט הגבוה לצדק. קיימת אפשרות שהמבקשים ביקשו להגיש עתירה, אך נמסר להם שעליהם להגיש ערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור על פסק דין שעסק בדחיית בקשה לישיבת קבע בישראל, כאשר הטענות החדשות בדבר חוק השבות נתונות לדיון בבג"ץ?
  2. 2.האם יש להורות על הפיכת הודעת הערעור לעתירה לבג"ץ כאשר המבקשים הונחו בטעות להגיש ערעור?

הלכות

  1. 1

    טענות בדבר חוק השבות שהועלו לאחר מתן פסק הדין, ככל שהן נוגעות למעמד המבקשים, מחייבות הגשת עתירה לבג"ץ ולא ערעור על פסק הדין של הערכאה הקודמת

    ״על פי ההלכה הפסוקה, לשם כך עליהם להגיש עתירה לבית משפט זה, ולא ערעור על פסק דינה של הערכאה הקודמת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • חוק השבות
  • ישיבת קבע
  • משרד הפנים
  • הודעת ערעור
  • אגרה
  • פטור מאגרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"ם

4334/05 - ב'

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

המבקשים:

אולגה יאצ'נוב ואחרים

נ ג ד

המשיבים:

שר הפנים ואח'

בקשה למתן החלטה

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 28.2.05. פסק הדין עסק בהחלטת משרד הפנים לדחות בקשה של המבקשים לישיבת קבע בישראל. בקשה שהוגשה לאחר מתן פסק הדין לביטולו, נוכח עובדות חדשות שנתגלו, נדחתה, תוך קביעה כי הערכאה המוסמכת לדון בטענות החדשות של המבקשים, בדבר יהדות סבתה של המבקשת 3 והשלכותיה על מעמד הצדדים לפי חוק השבות, היא בית המשפט הגבוה לצדק.

מתיאור זה עולה, כי המבקשים מעוניינים לטעון עתה כי חוק השבות חל עליהם. על פי ההלכה הפסוקה, לשם כך עליהם להגיש עתירה לבית משפט זה, ולא ערעור על פסק דינה של הערכאה הקודמת. במצב זה, לכאורה אין טעם במתן ארכה לצורך הגשת הליך, אשר על פניו אינו נראה מתאים לעניין.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. עם זאת, מן החומר שבפניי עולה כי קיימת אפשרות, שהמבקשים ביקשו להגיש עתירה, אך נמסר להם על ידי המזכירות כי עליהם להגיש ערעור. במצב זה, אני מורה למזכירות להפוך את הודעת הערעור שהוגשה לעתירה לבג"צ, ולהביא בפניי שופט תורן, ללא דיחוי, את הבקשה שהוגשה היום להורות על שחרורה של העותרת 3. המבקשים יגישו, תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו, עתירה מתוקנת, במתכונת הנדרשת לעתירה לבג"צ, וישלמו תוך אותו פרק זמן את אגרת ההליך, או יגישו בקשה מנומקת למתן פטור מאגרה. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, א' בניסן תשס"ה (8.6.2005).

עודד

שחם, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענות בדבר חוק השבות שהועלו לאחר מתן פסק הדין, ככל שהן נוגעות למעמד המבקשים, מחייבות הגשת עתירה לבג"ץ ולא ערעור על פסק הדין של הערכאה הקודמת