פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
4608/08 - א'
בפני:
כבוד הרשם
יגאל מרזל
המבקשות:
1. יד לקהילה
2. בוקשפן לאה
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת הערר במועצה מקומית גבעת זאב
2. מנהל הארנונה
3. מועצה מקומית גבעת זאב
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
החלטה
1.
לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אשר הוגשה ביום 22.5.08. עניינו של ההליך בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (מפי כ' השופט י. עדיאל) מיום 19.3.08 (להלן: פסק הדין), במסגרתו התקבלה בקשת המשיבים למחיקת העתירה המנהלית על הסף, בשל העדר סמכות עניינית לדון בה. פסק הדין הומצא למבקשות ביום 26.3.08. ביום 15.5.08 הגישו המבקשות תביעה באותו עניין לבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים, ובמקביל, עוד באותו היום, ניסו להגיש לבית משפט זה בקשה להארכת מועד, בקשה אשר לא התקבלה על ידי מזכירות בית המשפט, בהעדר צירוף עמדת המשיבים אליה.
2.
המבקשות טוענות כי הבקשה להארכת מועד הוגשה במסגרת המועד הקבוע בדין, בפעם הראשונה (15.5.08), שכן התקופה במסגרתה ניתן להגיש ערעור בעניין זה היא 45 ימים מעת המצאת פסק הדין. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, היות ומדובר בערעור על עתירה מנהלית, חלה על ענייננו תקנה 33(א) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות), לפיה ניתן להגיש ערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים תוך 30 ימים, ועל כן ברי כי המבקשות איחרו ב-20 ימים. יתר על כן, טוענים המשיבים כי אף שניסו המבקשות להגיש את הבקשה להארכת מועד ביום 15.5.08, אין הן מסבירות מדוע איחרו ב-7 ימים נוספים בהגשת הבקשה המתוקנת. לבסוף, טוענים המשיבים כי המבקשות לא הוכיחו קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק מתן הארכת מועד, וכן כי סיכויי ההליך נמוכים.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה להארכת מועד, בתגובה לה ובחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. המבקש הגיש בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור זמן רב לאחר חלוף המועד הקבוע בדין להגשתו, העומד על 30 ימים מהמצאת ההחלטה. איחור מעין זה מחייב קיומו של "טעם מיוחד", אולם המבקש לא פרש לפני טענות המצביעות על "טעם מיוחד" כאמור, ולמעשה לא הביא כל נימוק לעצם האיחור. במצב דברים זה, אין הצדקה להאריך המועד להגשת ערעור על פסק הדין. הבקשה נדחית איפוא, בלא צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו בסיוון
תשס"ח (29.6.2008).
יגאל מרזל
, שופט
ר ש ם