בש"מ 4654/11 גורן ערן נ. רכבת ישראל בע"מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כב' השופט ג' גינת), לפיו נדחתה בקשת המבקש, עו"ד במקצועו, לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בגין איחורים בהגעת הרכבות ואי עמידתן בלוחות-זמנים. פסק-הדין ניתן ביום 22.5.2011 בהעדר הצדדים, והומצא למבקש לפי טענתו ביום 24.5.2011 . בהתאם לתקנה 33(א) לתקנות בתי המשפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, המועד להגשת ערעור על פסק-הדין האמור הוא 30 ימים (ולא 45 ימים כפי שנטען על-ידי המבקש). לפיכך, המועד האחרון לפי דין להגשת הערעור היה ביום 23.6.2011 . ההליך שבכותרת הוגש ביום 21.6.2011 , קרי- בתוך המועד האמור. המבקש עותר להארכת מועד עד יום 9.8.2011. לטענתו, הודעת הערעור כבר נכתבה (היא צורפה כנספח לבקשה להארכת מועד), אולם הוא מבקש אורכה להגשתה שכן לפי הטענה המבקש יתקשה לשלם בעצמו את האגרה והעירבון הכרוכים בהגשת הערעור. מסיבה זו, פנה המבקש לקרן למימון תובענות ייצוגיות בבקשה לממן את הגשת הערעור. לפי הנטען, הקרן צפויה לדון בבקשה האמורה רק ביום 27.7.2011, ולפיכך מתבקשת אורכה להגשת הערעור עד ליום 9.8.2011 בתקווה שעד אז תתקבל החלטת הקרן. המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי אין בידיי להיעתר לבקשת האורכה במלואה. מן החומר שלפניי לא ברור האם נעשתה בשעתו פנייה מצד המבקש לקרן למימון תובענות ייצוגיות לצורך מימון ההליך בבית-המשפט לעניינים מנהליים. בין כך ובין אחרת, טענת המבקש לפיה יתקשה לממן את הוצאות הערעור בעצמו ולפיכך יש להמתין עד להחלטת הקרן בבקשת המימון מטעמו, אינה יכולה להוות "טעם מיוחד" לאורכה כה ממושכת בהגשת הערעור – כחודש וחצי מהמועד האחרון להגשתו. ככלל, קשיים כלכליים במימון האגרה ובהפקדת העירבון, אם וככל שישנם, אינם טעם מספק לקבלת אורכה להגשת הליך ערעורי, להבדיל מהגשת בקשה מתאימה עם פתיחת ההליך או בסמוך לכך, אשר תידון לפי אמות-המידה הקבועות בדין. בהקשר זה, יש ליתן משקל לאינטרס שעניינו ודאות ויציבות של סדרי-הדין, וכן לצפייתה הלגיטימית של המשיבה לאי התמשכות יתרה של ההליכים בעניינה.

אשר על כן, בקשת המבקש לאורכה עד ליום 9.8.2011 נדחית. עם זאת, בשים לב לכך שההליך הוגש בתוך המועד הקבוע לכך בדין באופן שלא יצר פגיעה ממשית בצפיית המשיבה לסופיות הדיון, אני רואה לאפשר למבקש להגיש את הערעור, אם וככל שברצונו בכך, תוך 3 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין הימים). זאת, בלא להביע כל עמדה בדבר סיכויי ההליך לגופו. המבקש יציין את דבר האורכה בפתח הודעת הערעור, אם תוגש, ויצרף החלטתי זו אליה. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה, ותתייק החלטה זו בתיקי השופטים אם וככל שייפתח ההליך.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.