בש"מ 4802/06 סוהיל מחאמיד ע'י מחאמיד מחמד נ. מינהל מקרקעי ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים אשר דחה עתירה שהוגשה על ידי המשיבים 4 אשר במסגרתה התבקש, בין היתר, לבטל מכרז להקצאת מגרשים בעיר אום אל פחם ולשנות את תנאיו. פסק הדין ניתן ביום 6.4.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 8.6.06. לפי הנטען בבקשה, פסק הדין הומצא למבקשים ביום 19.4.06. לטענת המבקשים, פסק הדין התקבל אצלם שעה שהיו שרויים באבל כבד עקב מות אחד מבני משפחתם בתאונת דרכים. עוד נטען כי האיחור שחל בהגשת הבקשה נבע מטעות שבדין, שכן המבקשים, שאינם מיוצגים על ידי עורך דין, התייעצו בעניין זה עם עורכי דין שבקרו את המשפחה בעת האבל ונאמר להם כי המועד להגשת הערעור הינו 45 יום מעת המצאת פסק הדין. על פי הנטען בבקשה, רק בעת שהוגש הערעור לבית המשפט, ביום 4.6.06, הסתבר להם כי המועד להגשת ההליך שבכותרת הינו 30 יום. המשיב 1 הסכים לבקשה. המשיבות 2-4 מתנגדות לה.

2.לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא ובטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אמנם, בדרך כלל טעות במניין הימים להגשת הליך ערעורי בנסיבות הדומות למקרה דנן אינה נחשבת טעות סבירה המצדיקה הארכת מועד. יחד עם זאת, אין בידי לשלול כי בנסיבות דומות, בהם המבקשים אינם מיוצגים ובהתחשב בתקופת האבל בה היו נתונים, יתכן שהיה טעם, בהתחשב בכלל נסיבות העניין, לקבל את הבקשה. חרף האמור, לאחר שבחנתי בקפידה את ההליך שהתנהל בבית משפט קמא, כולל עיון בתגובת המבקשים שהוגשה לעתירה באמצעות המבקש 4 וכן בפסק הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת נוכח סיכויו הקלושים של ההליך. על מנת להבהיר את דברי אתאר בקצרה את ההליך שהתנהל בבית משפט קמא. כפי שהובהר בתגובת המשיבות 2 ו-3, וכפי שעולה מפסק הדין, המבקשים צורפו כמשיבים לעתירה שהוגשה על ידי המשיבים 4. המבקשים צורפו כמשיבים שכן הם השתתפו בהגרלה ולטענתם הם זכו באחת החלקות שנכללו במכרז. בהתאם, בתגובתם לעתירה הם בקשו כי העתירה תידחה. כמו כן, על רקע הנטען על ידי המשיבות 2-3, לפיו החלקה בה זכו המבקשים הוצאה מהליך המכרז במסגרת פסק דין חלקי, הם בקשו (במסגרת תגובתם לעתירה) לאפשר להם לקבל את החלקה, שלטענתם הם זכו בה. במצב דברים זה, לא ברור על מה מתכוונים המבקשים לבסס את בקשתם למתן רשות לערער. כאמור לעיל, העתירה נדחתה והמשיבים 4 לא זכו בסעדים להם עתרו. בשים לב לתגובתם לעתירה, ברי שאין המבקשים מתכוונים להלין על תוצאה זו. אשר לבקשת המבקשים לפיה תוענק להם החלקה, שלטענתם, הם זכו בה, פסק דינו של בית משפט קמא לא עסק כלל בטענה זו שכן לא הונחה לפניו עתירה מטעם המבקשים אשר במסגרתה התבקש מטעמם סעד לעניין הזכייה בחלקה. מכל מקום, כפי שניתן להסיק מפסק הדין ומתגובת המשיבות 2-3, בעניין הוצאת החלקה מהמכרז ניתן על ידי בית משפט קמא פסק דין חלקי. לו חפצו המבקשים להשיג על האמור בו, היה עליהם להגיש הליך ערעורי מתאים על פסק הדין החלקי. בנסיבות העניין, בשים לב לסיכויי ההליך, איני מוצאת טעם להיעתר לבקשה.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. בהתחשב בכך שהמבקשים אינם מיוצגים, אין צו להוצאות.