בש"מ 5067/06 עיריית ירושלים נ. הבית הפתוח בירושלים לגאוה ולסובלנות

לפני בקשה לארכה בת 20 יום להגשת ערעור.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים במסגרתו חויבה המבקשת 1, עיריית ירושלים ( להלן: העירייה ) , בתשלום תמיכות בסך 350,000 ₪ למשיבה בגין השנים 2003-2005. כן חויבה העירייה להשלים את הקריטריונים לתמיכות בתחום התרבות שאושרו על ידה. פסק הדין ניתן ביום 28.5.06 והומצא למבקשים ביום 29.5.06 . הבקשה שלפני הוגשה ביום 18.6.06 . לטענת המבקשים, הוחלט להגיש ערעור על פסק הדין על ידי עו"ד חיצוני אשר ייצג בעבר את המבקשים בעתירות קודמות שהוגשו נגדם על ידי המשיבה. לטענת ב"כ המבקשים, הדין ונוהלי העירייה מחייבים דיון בבקשה לשכירת ייצוג משפטי חיצוני בהליך הכולל אישור בוועדה למסירת עבודות, ועדת הכספים ולבסוף במועצת העיר. לפי הנטען, לאור לוחות הזמנים בעבודת ועדות העירייה, אין באפשרותם של האורגנים המוסמכים בעירייה לדון בעניין עד למועד האחרון להגשת הערעור אשר חל ביום 28.6.06. מכאן הבקשה לארכה בת 20 יום להגשת הבקשה. ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה.

2.המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק ולפיכך נדרשים "טעמים מיוחדים" להארכתו (תקנה 38 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). העירייה הינו גוף מינהלי, אשר כפוף להליכים הקבועים בדין ובנוהל לצורך הוצאת החלטותיו לפועל. הליכים אלה עלולים לעיתים לעכב את תהליך קבלת ההחלטות. דעתי היא, שיש מקום להתחשב בכך שעלול להיווצר קושי של ממש במיצוי ההליכים הנדרשים לצורך אשרור פעולות העירייה בתוך סד המועדים הקבוע בדין להגשת הליך. במקרים המתאימים, ניתן לראות בכך "טעם מיוחד" להארכת מועד. לטענת ב"כ המשיבה, ניתן לפטור קושי זה על ידי שימוש בסמכותו של המבקש 2, ראש העירייה, לכנס את הועדות השונות ולהורות על קיום ישיבות שלא מן המניין. ספק בעיני אם ראוי להפעיל כלים בלתי שגרתיים אלה לצורך טיפול שוטף בענייני העירייה. יודגש, כי בכך אין כמובן לקבוע כי העירייה רשאית למשוך ללא גבול את הליך קבלת ההחלטות. עליה לנקוט שקידה סבירה על מנת למצות הליכים אלה בתוך התקופה הקבועה בדין להגשת הליך. יחד עם זאת, מקום שקיים קושי אובייקטיבי לעשות כן, הרי שהדרך הראויה היא להגיש בקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת הליך, כפי שנעשה בבקשה שלפני. לצורך בחינת סבירותה של בקשה כזו יש להתחשב גם במשך הארכה המבוקשת. בענייננו, הארכה שהתבקשה היא סבירה. יתרה מכך, כאמור, הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הליך. בנסיבות אלה, לא נטען ואף לא הוכח כי המשיבה הסתמכה על אי הגשת הערעור במועד או כי נגרם לה נזק עקב כך. במצב דברים זה, דין הבקשה להתקבל. בשים לב לכך שהארכה שהתבקשה חלפה עד למתן החלטה זו, הערעור יוגש תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים אשר יישבו בדין.