פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
5333/13 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1. אבישי נתיב
2. ליליאן נתיב
נ ג ד
המשיבה:
ועדה מיוחדת לפי חוק ישום תכנית ההתנתקות
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. הבקשה מתייחסת לפסק-דין של בית המשפט העליון מיום 13.5.2013, בעע"מ 6263/12, שזו לשונו:
שמענו את טיעוני הצדדים, ובהמלצת בית המשפט חזרו בהם המערערים מהערעור והוא נמחק. רשמנו בפנינו הודעת באת כוח המערערים כי היא מתכוונת לפנות למשיבה לבחינת הטענות החדשות שהועלו. באת כוח המשיבה לא הביעה התנגדות לכך.
אין צו להוצאות.
די בעיון בלשונו של פסק-הדין כדי להבין שאין סיכוי לכאורי למתן דיון נוסף במקרה זה. שהרי, הליך הדיון הנוסף שמור למקרים חריגים ויוצאי-דופן שבהם נפסקה בבית המשפט העליון הלכה אשר עומדת בסתירה להלכה קודמת, או הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לקיים לגביה דיון נוסף. ברי כי בענייננו לא נפסקה כל הלכה בפסק-הדין.
המבקשים מסבירים כי הארכה דרושה להם לצורך הצגת "ראיות חדשות" שעשויות להביא לשינוי פסק-הדין. אולם, כאמור, לא לשם כך נועד הליך הדיון הנוסף, אלא לליבון של הלכה חשובה במיוחד לפני הרכב מורחב של שופטים. הלכה כזו – קל לראות על פני הדברים – לא נפסקה בפסק-הדין מיום 13.5.2013. ראוי לציין כי המבקשים היו מיוצגים במסגרת הדיון בעע"ם 6263/12 (במסגרתו התקבלה המלצת בית המשפט לחזרה מן הערעור), אך הבקשה שלפניי הוגשה ללא ייצוג.
סיכומו של דבר, אין תוחלת מבוררת במתן הארכה המבוקשת. מעבר לכך, אציין כי הבקשה הוגשה כחודשיים ומחצה לאחר פסק-הדין, כאשר המועד הקבוע בדין הוא 15 ימים, ואין בית המשפט מאריך מועד זה אלא בהתקיים "טעם מיוחד" שמשקלו רב. כזה לא מצאתי בענייננו.
הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד באב תשע"ג (31.7.2013).
גיא שני
ר ש ם