החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 5450/14 מאיר ורדי נ. ועדת ערר מחוז מרכז רמלה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעור על החלטות בעניין אגרה ועירבוןבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטות הרשם בעניין פטור מאגרה והפקדת עירבון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטות הרשם שהעמידו עירבון והאריכו את המועד להפקדתו. נקבע כי הדרך להשיג על ההחלטות היא ערעור על פסק הדין המוחק את ההליך. לא נמצא טעם מיוחד להארכה, לאור איחור משמעותי ללא הסבר מבורר וסיכויי ערעור נמוכים.

העובדות

המבקש ביקש לפטור מאגרה ולהארכת מועד להפקדת עירבון בהליך ערעור. הרשם פטר אותו מאגרה, העמיד עירבון על סכום של 3,500 ₪, דחה בקשה לעיון חוזר והאריך את המועד להפקדה. לאחר שהעירבון לא הופקד נמחק הערעור, והמבקש הגיש בקשת הארכת מועד לערעור על ההחלטות כחודשיים וחצי לאחר ההחלטה לעיון חוזר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור על החלטות הרשם בעניין העירבון שהועמד בהליך ערעור אזרחי?
  2. 2.האם הדרך הראויה להשיג על החלטות העירבון היא הגשת ערעור על פסק הדין המוחק את ההליך?

הלכות

  1. 1

    הארכת מועד להגשת ערעור תינתן רק בהתקיים טעם מיוחד, וממילא לא מתקיים טעם כזה כאשר אין הסבר מבורר לאיחור של חודשים והמבקש לא פעל בשקידה ראויה.

    ״איני סבור כי מתקיים בענייננו טעם מיוחד אשר מצדיק את מתן הארכה המבוקשת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הדרך הראויה להשיג על החלטות העירבון היא הגשת ערעור על פסק הדין המוחק את ההליך, בהתאם לסעיף 96(ה) לחוק בתי המשפט.

    ״דומה, כי בנסיבות אלו הדרך הראויה להשיג על החלטות העירבון הינה הגשת ערעור על פסק הדין מיום״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • עירבון
  • אגרה
  • עיון חוזר
  • טעם מיוחד
  • מחיקת ערעור
  • הפקדת עירבון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"מ

5450/14 - א'

לפני:

כבוד הרשם

גלעד לובינסקי

המבקש:

מאיר ורדי

נ ג ד

המשיבה:

ועדת ערר מחוז מרכז רמלה

בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך

החלטה

בגדר הבקשה שלפניי עותר המבקש כי אאריך את המועד להגשת ערעור על שתי החלטות אשר ניתנו על ידי כב' הרשם ג' שני בגדר עע"ם 2269/14. במסגרת ההחלטה הראשונה, מיום 8.4.2014, פטר כב' הרשם את המבקש מתשלום אגרה והעמיד את העירבון על סכום של 3,500 ₪. בגדר ההחלטה השנייה, מיום 22.5.2014, דחה כב' הרשם בקשה לעיון חוזר מטעם המבקש, אולם האריך את המועד להפקדת העירבון עד ליום 9.6.2014 (שתי ההחלטות יכונו יחד להלן: החלטות העירבון ).

דין הבקשה להידחות. ראשית אציין, כי ערעורו של המבקש אשר בגדרו ניתנו החלטות העירבון (עע"ם 2269/14) נמחק על ידי כב' הרשם ג' שני בפסק דינו ביום 31.7.2014 מחמת חוסר מעש ואי הפקדת העירבון. יצוין, כי מחיקת הערעור בוצעה רק לאחר שביום 9.6.2014 עיכב כב' הרשם - לבקשת המבקש - את רישומו של ההליך לדחייה בשל אי הפקדת עירבון עד להחלטה אחרת, וזאת על מנת לאפשר למבקש להגיש ערעור על החלטות העירבון או בקשה להארכת מועד להגשת ערעור כאמור. משאלו לא הוגשו, נרשם ההליך לדחייה ביום 18.7.2014 ונמחק ביום 31.7.2014, כאמור לעיל. דומה, כי בנסיבות אלו הדרך הראויה להשיג על החלטות העירבון הינה הגשת ערעור על פסק הדין מיום 31.7.2014, וזאת בהתאם בסעיף 96(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

כך או אחרת, דינה של הבקשה להארכת מועד להידחות אף לגופה. ההחלטה הראשונה (והעיקרית) בעניין העירבון ניתנה עוד ביום 8.4.2014, היינו כארבעה חודשים לפני הגשתה של הבקשה דנן, ואילו ההחלטה לעיון חוזר ניתנה כחודשיים וחצי עובר להגשתה של הבקשה דנן. המבקש אינו מספק טעם מבורר לעיכוב זה, שאינו עיכוב זניח כלל ועיקר. ודוק: בניגוד לטענת המבקש, ההחלטה מיום 9.6.2014 - אשר עיכבה את רישום ההליך לדחייה - אינה מהווה משום מתן ארכה להגשת ערעור על החלטות העירבון, ואין בה כדי "להלבין" את האיחור בהגשת הערעור על החלטות אלו. לפיכך, אף אם אניח כי צודק המבקש בטענתו לפיה ההחלטה מיום 9.6.2014

(אשר נשלחה אליו בדואר ביום נתינתה) הגיעה לידיו רק ביום 18.7.2014, הרי שאין בכך כדי להצדיק את האיחור האמור. ככל שמעוניין היה המבקש להגיש ערעור על החלטות העירבון, שומה היה עליו לפעול בשקידה ראויה ולא לשבת בחיבוק ידיים. ודוק: המבקש עצמו ציין, בגדר בקשת העיכוב מיום 9.6.2014, כי יגיש את הערעור "בתוך 14 ימים לכל המאוחר" (ראו החלטתו של כב' הרשם ג' שני מיום 4.8.2014). מכל מקום, גם מהמועד שבו קיבל לידיו, לטענתו, את ההחלטה מיום 9.6.2014, חלפו כשלושה שבועות עד אשר הגיש את הבקשה דנן. בנסיבות אלו, אף בטענת המבקש כי ההודעה על רישום ההליך לדחייה התקבלה אצלו רק ביום 1.8.2014, לאחר מתן פסק הדין המוחק את ההליך (וראו ההחלטה מיום 4.8.2014 הנזכרת לעיל), אין כדי לסייע למבקש. לאמור עד כה מתווספת העובדה, כי סיכוייו של הערעור על החלטות העירבון אינם נחזים להיות גבוהים. על רקע כלל האמור לעיל, איני סבור כי מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" אשר מצדיק את מתן הארכה המבוקשת.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א באב תשע"ד (17.8.2014).

גלעד לובינסקי

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הארכת מועד להגשת ערעור תינתן רק בהתקיים טעם מיוחד, וממילא לא מתקיים טעם כזה כאשר אין הסבר מבורר לאיחור של חודשים והמבקש לא פעל בשקידה ראויה.
  2. 2הדרך הראויה להשיג על החלטות העירבון היא הגשת ערעור על פסק הדין המוחק את ההליך, בהתאם לסעיף 96(ה) לחוק בתי המשפט.