בש"מ 5610/20 אמנו מטלון ו14 אח' נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופט הבכיר א' בכר ) מיום 23.6.2020 בעת"מ 62927-12-16 (להלן: פסק-הדין ). בקשת הארכה הוגשה ביום 10.8.2020, יממה לאחר המועד האחרון להגשת הערעור על פסק-הדין, בהתאם להוראות הדין. במסגרת הבקשה עותרים המבקשים למתן ארכה בת 60 ימים לצורך הגשת הערעור. טעמי הבקשה הם חילופי ייצוג המבקשים לצורך הגשת הערעור והיקפו ומורכבותו של התיק. המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה תוך קיצור משך הארכה שהתבקשה. זאת, לנוכח

משקלם המצטבר של השיקולים הבאים: ראשית, מן ההשלמה העובדתית שהגישו המבקשים עולה כי הם ניסו להגיש לבית משפט זה את הודעת הערעור ביום האחרון להגשת הערעור (דהיינו ביום 9.8.2020) אך זו נדחתה מן המרשם משלא נכללו בהודעת הערעור כל נימוקים. על רקע זה ואף שהיה על המבקשים לדעת כי לא ניתן להגיש הודעת ערעור לא מנומקת בהליך של ערעור עתירה מינהלית, סבורני כי אין לייחס משקל רב למשך האיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד. שנית, יש ליתן משקל גם לכך שעסקינן בערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור), וזאת מבלי שנעלמו מעיניי טענות המשיבה בנוגע לסיכויי ההליך. שלישית, יש ליתן את הדעת למהות ההליך, לרבות פערי הכוחות, ולכך שהמשיבה לא העלתה טענת הסתמכות קונקרטית בנוגע לסופיות פסק-הדין. לנוכח משקלם המצטבר של שיקולים אלה לא ראיתי מקום לחסום את שעריו של בית משפט זה בפני המבקשים, וזאת מבלי להתייחס לסיכוייו הלכאוריים של ההליך (ויובהר כי אין לראות בהחלטתי זו משום הבעת עמדה בהקשר זה).

לצד האמור ובהתחשב בכך שטענות המבקשים אכן הועלו בלקוניות (בפרט לעניין נסיבות ועיתוי חילופי הייצוג) אין מקום למתן ארכה כה ממושכת כפי שנתבקשה ובנסיבות העניין תינתן ארכה קצרה יותר.

בנסיבות האמורות, המועד להגשת ההליך הערעורי על פסק-הדין יוארך עד ליום 23.9.2020. יובהר למבקשים כי הם מצופים לעמוד במועד זה וכי סיכוייה של בקשה נוספת להארכת מועד, ובוודאי כזו שתוגש ב"דקה ה-90", לא יהיו גבוהים.

דבר הארכה יצוין בפתח ההליך והחלטתי זו תצורף כנספח.

אין צו להוצאות.