בש"מ 571/08 פטרו אליאס נ. מדינת ישראל - משרד הפנים

ביום 18.1.08 נעתרתי באופן חלקי לבקשת המבקש 1 (להלן: המבקש ) לשחררו ממשמורת ולעכב את הרחקתו מן הארץ למשך פרק זמן קצר של מספר שבועות, וזאת על מנת שיוכל להשגיח על בתו, המבקשת 3, בעת שגרושתו, המבקשת 2, מאושפזת בבית חולים לצורך ניתוח. השתלשלות העניינים שעמדה ביסוד הבקשה תוארה בהחלטתי זו ואיני רואה לשוב ולהידרש לדברים.

בהמשך להחלטתי האמורה, הגיש המבקש בקשה נוספת, בה עתר הוא למעשה כי עיכוב הביצוע שעליו הוריתי יעמוד בתוקפו עד להכרעה בערעור שהוגש בינתיים לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולא יפקע ביום 14.2.08, כפי שקבעתי. נוכח התנגדות המשיב לבקשה, ובהתחשב בטענות שהעלו המבקשים בבקשה שהגישו למתן רשות להגיב לתגובת המשיב, הוריתי למבקשים ביום 25.2.08 להגיש מסמכים רפואיים עדכניים לתמיכה בטענותיהם וכן להגיש תסקיר עדכני מטעם גורמי הרווחה עמם הם מצויים בקשר.

בהתאם להחלטתי מיום 25.2.08, הונחו לפניי שתי חוות-דעת עדכניות של גורמי הרווחה המצויים בקשר עם המבקשים. חוות-הדעת הראשונה תומכת בטענותיו של המבקש באשר לצורך של גרושתו, המבקשת 2, בסיועו בטיפול בבתם המשותפת, וזאת בהיותה של המבקשת 2 חסרת משפחה תומכת ולאור מצבה הבריאותי כיום, לאחר שעברה לאחרונה ניתוח לכריתת כיס המרה. כך, מצוין בחוות-הדעת כי בין המבקש לבתו קיים קשר טוב, חם ומסור, כי הוא מהווה דמות אב החשובה להתפתחותה של הילדה, וכי ניתוק הקשר עמו עלול ליצור אצל הבת קשיים רגשיים. בחוות-הדעת השנייה, המתייחסת - בהתאם להנחייתי - לקשר של המבקש עם בת זוגו הנוכחית, מצוין כי השניים מנהלים מערכת יחסים זוגית מזה כשנתיים, כאשר במהלך תקופה זו היווה המבקש משענת כלכלית ורגשית לבת-הזוג ואף לשני ילדיה. בנוסף, מציינת העובדת הסוציאלית כי התרשמה מהמסגרת המשפחתית שבנו בני הזוג ומהאחריות והמחויבות של המבקש לבת זוגו, לילדיה, ולבתם המשותפת - אשר נולדה אך לפני שלושה שבועות. להתרשמותה, במידה והמבקש יאלץ לעזוב את הארץ תיגרם לילדים פגיעה תפקודית, כלכלית ורגשית.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ובהתחשב במידע העדכני העולה מחוות-הדעת, הגעתי למסקנה כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה,

באיזון בין הנזק העלול להיגרם למבקשים כתוצאה מהרחקתו של המבקש מן הארץ לאלתר לבין הפגיעה באינטרס הציבורי אם יישאר בארץ עד להכרעה בערעור, הכף נוטה לעבר המשך עיכוב ביצוע הרחקתו של המבקש מן הארץ עד למתן החלטה בערעור. זאת, מבלי להביע כל עמדה באשר לסיכויי הערעור התלוי ועומד ובכפוף לכך שהדיון בערעור יתקיים בתוך פרק זמן קצר יחסית.

הבקשה מתקבלת, אפוא. עיכוב הרחקתו של המבקש מן הארץ יעמוד בעינו עד להכרעה בערעור, וכך גם כתב ההתחייבות העצמית שעליו חתם המבקש. יומן בית המשפט מתבקש לקבוע את הדיון בערעור למועד שיחול בהקדם.