בש"מ 5867/05 העמותה לתרבות "טובך יביעו" טירת הכרמל נ. עיריית טירת הכרמל

1.

המערערת, העמותה לתרבות "טובך יביעו" טירת הכרמל, עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בטענות נגד כספי תמיכה שחילקה המשיבה 1, עיריית טירת הכרמל, לגופים שונים ונגד הקריטריונים שנקבעו לחלוקתם. עתירתה נדחתה (ביום 14.2.2005, כב' השופט ר' ג'רג'ורה), ובערעור שהוגש אל בית משפט זה נקבע העירבון על סך של 20,000 ש"ח. המערערת ביקשה לפטור אותה מתשלום העירבון, ולחלופין - להפחית את גובהו. היא טענה כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לגייס את הסכום המבוקש, וכי סיכויי הערעור טובים. משיבים 1-3 התנגדו לבקשה. בקשתה נדחתה (כב' הרשם י' מרזל). נקבע, כי "במצב דברים זה לא הוכח מצב כלכלי המצדיק הפטור", וכי "נוכח פסק-דינו הנחרץ של בית המשפט המחוזי, והממצאים לגבי הליך קבלת ההחלטות בעניין התמיכה נשוא המחלוקת, לא מצאתי כי סיכויי ההליך טובים הם".

2.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני. המערערת חוזרת על הטענות שהעלתה לפני הרשם בדבר מצבה הכלכלי וסיכויי הערעור.

3.

על חובת הפקדת הערבון ואופן הפעלת שיקול דעתו של הרשם, ראו בש"א 4856/05 סבג נ' סימון (לא פורסם):

"חובת הפקדת הערבון, אם כן, נועדה להבטיח, מחד, את השבת הוצאות המשיב, באם ייצא הוא וידו על העליונה, אולם מכבידה היא, מאידך, על יכולתו של המערער לממש את זכותו לפנות אל ערכאת הערעור...

גובה הערבון הוא פרי האיזון בין ערכים אלו, והרשם מוסמך לפטור את המערער מתשלום הערבון, או, למצער, להפחית את גובהו".

ובהמשך:

"על הרשם, בהפעלת שיקול דעתו - בקביעת גובה הערבון, הפחתתו או ביטולו - לשקול מגוון של שיקולים. עליו לבחון את הנזק הצפוי למשיב, אם יזכה זה בערעור, ולא יהיה בידו אמצעי להבטיח את הוצאותיו. עליו לבחון את הנזק למערער, אם הערבון מהווה מעמסה כבדה מדי על שכמו, עד שיתכן אף שנחסמה דרכו לפנות אל ערכאת הערעור. לשם כך, עליו לבחון את מצבו הכלכלי של המערער, את סיכויי הערעור, את ההוצאות הצפויות של המשיב (דבר הנלמד, למשל, ממורכבות התיק), וכיוצא באלו שיקולים" (וראו גם האסמכתאות שם).

4.

עיינתי בתצהיר שהגישה המערערת, בדו"ח הוצאותיה אשר צורף לכתב הערעור, בתדפיסי החזר ההלוואה שלוותה ובתדפיסי חשבון הבנק - של המערערת ושל יושב ראשה. יושב-ראש העמותה הצהיר כי לעמותה אין נכסים פיננסים כלשהם. עיון בתדפיסי החשבון מלמד כי למערערת יתרה שאינה גבוהה. אף הוצאות המערערת נראות סבירות למדי, לרבות החזר הלוואה שנפרש לתשלומים. המערערת ניסתה לגייס כספים מצדדים שלישיים - כך הוצהר - ובלא הועיל. צורפו גם מסמכים באשר למצבו הכלכלי של יושב-ראש העמותה. התרשמתי, כי המערערת ניצבת בפני קושי אמיתי לגייס את הסכום הנדרש.

עיינתי בפסק דינו של בית המשפט קמא ובערעור שהוגש. אחד השיקולים בקביעת גובה הערבון, הפחתתו או ביטולו הוא סיכויי ההליך (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 393), ולא מצאתי כי סיכויי הערעור קלושים. יתרה מזאת, אין להתעלם, לטעמי, גם משיקול נוסף - הוא הסיכוי שיוטלו, בסופו של דבר, הוצאות. בענייננו, לא נפסקו כלל הוצאות בבית המשפט קמא לזכות המשיבה 1 לאור התנהלותה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 10,000 ש"ח (בצירוף מע"מ) לזכות המשיבות 2-3 (יחדיו). משיבות 4-6 לא זכו בהוצאות. בנסיבות אלו, קביעת גובה הערבון בבית משפט זה על סך של 20,000 ש"ח נראה גבוה למדי.

אכן, אין להתעלם מחובת המערערת לערוב את הוצאות המשיבים, ומחששם - הלא מבוטל - כי בלא הערבון לא תוכל המערערת לעמוד בהוצאות שיוטלו עליה, אם יוטלו. כמו כן, אין להתעלם מכך כי השיקולים העומדים בפני הרשם הם מגוונים, ושיקול דעתו במתן פטור מערבון הוא רחב (בש"א 3784/02 בן דוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, השופט א' ריבלין), בש"א 10216/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (לא פורסם, הנשיא א' ברק)). ואולם, לא בלי היסוס, לאור מצבה הכלכלי של המערערת, הסיכוי שיוטלו הוצאות בגובה מסוים בערכאה זו ואפיו ה"ציבורי" של ההליך - אשר גם ממנו אין להתעלם, יש, לדעתי, להעמיד את גובה הערבון על סכום המאזן נכונה בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק.

לטעמי, איזון כזה יושג באם יתקבל הערעור בחלקו, במובן זה שגובה הערבון יופחת, וחלקו יומר לערבות צד ג'.

הערבון יעמוד על סך של 5,000 ש"ח, ועל המערערת להמציא ערבות צד ג' על סך של 5,000 ש"ח נוספים. אם המערערת לא תעשה כן תוך 21 ימים מיום המצאת ההחלטה, יידחה הערעור (העיקרי) ללא התראה נוספת.