בש"מ 60/16 מחמוד ראיק מגאדבה נ. מדינת ישראל

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי בדבר החלטתי לקבל את בקשת הארכה. בהחלטתי נתתי משקל, בין היתר, לשיקולים הבאים:

ראשית, המבקש לא היה מיוצג בערכאה קמא, ואילו הסניגוריה הציבורית נכנסה לתמונה לאחר שמונתה לייצג את המבקש בהליך הערעורי אותו הגישה המשיבה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 15.12.2015 (רע"ב 9085/15), ועל כן רק באותו שלב התוודעה להחלטה עליה מבקשת היא להשיג כעת. בסמוך למינויה האמור הגישה הסניגוריה את בקשת הארכה, בה ציינה כי היא מבקשת לשקול הגשתו של הליך ערעורי נגדי, כך שלא ניתן לומר שהתמהמהה באותו שלב.

עוד יצוין כי לפי הטענה בקשת רשות הערעור שהגישה המשיבה הומצאה למבקש עצמו רק ב"ליל ה-31.12.2015", כך שלא היה באפשרותו לשקול להגיש בעצמו בקשת ארכה להגשתו של הליך ערעורי - בהתחשב בהליך הערעורי שהגישה המשיבה - טרם שמועד ההגשה חלף.

שנית, הבקשה הועברה בפקסימיליה לבית המשפט ביום 31.12.2015 (יום אחר לאחר חלוף המועד להגשת ההליך) והתקבלה לרישום שלושה ימים לאחר מכן, ומכאן כי בכל מקרה מדובר באיחור קל.

שלישית, כאמור בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה על החלטת בית מהשפט המחוזי תלויה ועומדת, ולפיכך אין מדובר בהחלטה חלוטה. נראה כי ראוי שההחלטה, העומדת ממילא לביקורת בבית משפט זה, תבחן על כל חלקיה (גם אם בהגשתו של הליך ערעורי נגדי יהיה כדי להרחיב את יריעת המחלוקת), וזאת בפרט בהתחשב בעניינה של ההחלטה.

מכל הטעמים המפורטים לעיל הבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי מתקבלת.

הסניגוריה הציבורית תגיש בקשת רשות ערעור בתוך 10 ימים מעת המצאת ההחלטה לידיה. מתן הארכה יצוין בפתח ההליך הערעורי, וכן תוגש על ידי הסנגוריה הודעה מעדכנת בעניין במסגרת רע"ב 9085/15, בד בבד עם הגשת התשובה לבקשה.