החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 606/15 גסאן עבדאללה סעיד דמידי נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה לקבלת ארכה נוספת להגשת ערעור על פסק הדין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לארכה נוספת להגשת ערעור, לאחר שהמבקש לא הגיש את הערעור במועד המוארך שנקבע לו. נקבע כי טענה לגבי מועד המצאת ההחלטה אינה מהווה הצדקה, שכן המבקש ביקש את הארכה בעצמו ומצופה היה שייערך בהתאם. לא הוצג טעם מיוחד המצדיק ארכה נוספת.

העובדות

המבקש נתן ארכה להגשת ערעור עד ליום 18.2.2015, בכפוף לתשלום הוצאות. המבקש לא הגיש את הערעור במועד, וביום 25.2.2015 הגיש בקשה לארכה נוספת עד ליום 11.3.2015. לטענתו, ההחלטה הומצאה לו שישה ימים לפני תום המועד המוארך, ולא ניתן הסבר לאיחור בהגשת הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להיעתר לבקשה לארכה נוספת להגשת ערעור לאחר שכבר ניתנה ארכה והמבקש לא הגיש במועד המוארך?
  2. 2.האם הטענה בדבר מועד המצאת ההחלטה מהווה טעם מיוחד למתן ארכה נוספת?

הלכות

  1. 1

    מי שביקש ארכה ונענה לבקשתו צריך להיערך להכנת הערעור ולהגשתו עד לתום המועד שביקש, ולכן טענה בדבר מועד המצאת ההחלטה אינה מהווה הצדקה מבוררת למתן ארכה נוספת

    ״המבקש הוא אשר עתר לקבלת ארכה עד ליום 18.2.2015, ומצופה היה כי ייערך להכנת הערעור ולהגשתו לפני תום מועד זה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    משך הארכה המצטבר וההגשה באיחור של שבוע לאחר המועד האחרון שוקלים לעבר דחיית הבקשה

    ״העובדה כי משך הארכה המבוקשת, בצירוף זו שכבר ניתנה, עולה כדי פרק זמן (מצטבר) ממשי, שוקלת גם היא לעבר דחיית הבקשה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ארכה נוספת
  • טעם מיוחד
  • הגשת ערעור
  • תום המועד
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"מ

606/15 - ג'

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי

המבקש:

גסאן עבדאללה סעיד דמידי

נ ג ד

המשיבים:

1. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

2. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית

3. שירות הביטחון הכללי

4. היועץ המשפטי של אזור יהודה ושומרון

בקשה להארכת מועד נוספת לנקיטת הליך

החלטה

ביום 11.2.2015 נעתרתי לבקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין אשר ניתן בעניינו, תוך שקבעתי כי יהיה רשאי להגיש את הערעור עד ליום 18.2.2015, כמבוקש על ידו , וזאת בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המשיבים. המבקש לא הגיש את הערעור במועד שנקבע. תחת זאת, ביום 25.2.2015 הגיש בקשה לקבלת ארכה נוספת להגשת הערעור, הפעם עד ליום 11.3.2015.

עיינתי בבקשה וסבורני כי אין מקום להיעתר לה.

לטענת המבקש, לא עלה בידו להגיש את הערעור במועד אשר נקבע מאחר שהחלטתי הומצאה לו ביום 12.2.2015, 6 ימים בלבד לפני תום המועד (המוארך). ואולם כפי שצוין לעיל, המבקש הוא אשר עתר לקבלת ארכה עד ליום 18.2.2015, ומצופה היה כי ייערך להכנת הערעור ולהגשתו לפני תום מועד זה. ממילא אין בטענה האמורה כדי להוות משום הצדקה מבוררת למתן ארכה נוספת. אף לא ניתן כל הסבר מדוע הבקשה דנן הוגשה אך ביום 25.2.2015, שבוע לאחר חלוף המועד האחרון להגשת הערעור בהתאם להחלטתי הקודמת. העובדה כי משך הארכה המבוקשת, בצירוף זו שכבר ניתנה, עולה כדי פרק זמן (מצטבר) ממשי , שוקלת גם היא לעבר דחיית הבקשה.

על רקע האמור לעיל, לא עלה בידי המבקש לבסס קיומו של "טעם מיוחד" למתן ארכה נוספת

להגשת ערעור על פסק הדין. הבקשה נדחית, איפוא.

ניתנה היום, ז' באדר תשע"ה (26.2.2015).

גלעד לובינסקי, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מי שביקש ארכה ונענה לבקשתו צריך להיערך להכנת הערעור ולהגשתו עד לתום המועד שביקש, ולכן טענה בדבר מועד המצאת ההחלטה אינה מהווה הצדקה מבוררת למתן ארכה נוספת
  2. 2משך הארכה המצטבר וההגשה באיחור של שבוע לאחר המועד האחרון שוקלים לעבר דחיית הבקשה