פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
6098/12 - ד'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשים:
1. גבור ציקות
2.
DIANA ELENA
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים
בקשה לעיון חוזר
החלטה
בפניי בקשה לעיון חוזר ולביטול החלטתי מיום 26.11.2012 לפיה נמחק ההליך שבכותרת מחוסר מעש. וזוהי השתלשלות האירועים העומדת ברקע בקשה זו:
1.
עניינו של ההליך שבכותרת הוא בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו מיום 12.2.2012 בו נדחתה עתירה שהגישו המבקשים למתן רישיון שהות ורישיון עבודה למבקשת 2, אזרחית רומניה, שלפי הטענה טיפלה במבקש 1. בפסק הדין נקבע כי על המבקשת 2 לעזוב את הארץ עד ליום 15.8.2012. הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור ניכר, ביום 14.8.2012, והיא
לא נתמכה בתצהיר וכל שצויין בגדרה לעניין הטעם לאיחור הוא כי "הערעור לא הוגש עקב בעיותיו הבריאותיות של המבקש 1". בהחלטה מיום 15.8.2012 (כב' הרשמת כהן-לקח) נדרשו המבקשים לתמוך בקשתם בתצהיר מפורט לעניין ה"טעם המיוחד" לאיחור וכן לציין מתי פסק הדין הומצא לידיהם. בקשה שהגישו המבקשים להארכת מועד להגשת התצהיר כאמור נתקבלה, אך גם לאחר חלוף המועד הנדחה לא הגישו המבקשים תצהיר כנדרש, וזאת גם לאחר שנשלחה אליהם ביום 31.10.2012 התראה על מחיקת ההליך מחוסר מעש. נוכח האמור הוריתי ביום 26.11.2012 על מחיקת ההליך מחוסר מעש.
ביום 24.12.2012 הגישו המבקשים את הבקשה שבפניי לעיון חוזר בהחלטתי מיום 26.11.2012 ולהארכת המועד להגשת התצהיר. לטענתם הם לא זנחו בקשתם אלא שהמבקש 1 שהה בחו"ל, בא-כוחו נמצא בחו"ל אף הוא לצורך קבלת טיפול רפואי ומשרדו היה סגור שבועיים בשל מבצע "עמוד ענן".
2.
המשיב מתנגד לבקשה לעיון חוזר ולביטול החלטתי מיום 26.11.2012. המשיב טוען כי הבקשה להארכת מועד שהוגשה הינה לקונית ולא גובתה בתצהיר, וכי גם לאחר שנדרשו המבקשים להגיש תצהיר הם לא עשו כן ועד למועד זה טרם הוגש על ידם תצהיר לתמיכה בבקשה. עוד טוען המשיב כי מבצע "עמוד ענן" התרחש כחודש וחצי לאחר המועד בו היה על המבקשים להגיש תצהירם וכי גם העובדות שצויינו בבקשה הנוכחית לא גובו בתצהיר. לטענת המשיב נוכח התנהלות זו של המבקשים יש לומר כי הם זנחו את בקשתם ואת רצונם להגיש ערעור, וכי מכל מקום משלא הועלה על ידי המבקשים "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת ההליך ונוכח סיכויי הנמוכים של הערעור שהגשתו מתבקשת לגופו, אין מקום להיעתר גם לבקשתם הנוכחית.
3 .
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
מחיקת הליך בשל חוסר מעש נועדה להסיר משולחנו של בית המשפט הליכים שנזנחו על ידי בעל דין, הזנחה היכולה להתבטא "בנטישתו המודעת או באי מילוי חובות באופן עקבי ושיטתי, המפריע באופן ממשי לעבודת בית המשפט" (ראו ע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1) 865, 869 (2001) (להלן: עניין עראידה )). אמנם, הסמכות לסלק הליך בשל חוסר מעש היא סמכות בלתי שגרתית, ויש לעשות בה שימוש מדוד ומידתי, אך סבורני כי התנהלותם של המבקשים במקרה דנן היא בבחינת התנהלות פסיבית שיטתית המצדיקה לנקוט בצעד בלתי שגרתי זה.
למסקנה זו הגעתי נוכח משקלם המצטבר של השיקולים הבאים: ראשית, הערעור אשר הגשתו מתבקשת הוגש על ידי המבקשים באיחור ניכר של מספר חודשים (עיון באתר "נט המשפט" מלמד כי פסק הדין נשלח לבא-כוחם בדואר ביום בו ניתן, והמבקשים לא ציינו דבר בהקשר זה) והטעם הלקוני שהועלה בגדרו - ללא פירוט הולם ומבלי שנתמך בתצהיר או באסמכתאות מתאימות - לא היה בו כשלעצמו להצדיק את הארכת המועד להגשת ההליך. די היה בכך כדי לדחות את הבקשה להארכת מועד, אך כב' הרשמת כהן-לקח החליטה ליתן למבקשים הזדמנות לתקן את בקשתם ואפשרה להם להוסיף טעם מנומק שיפורט בתצהיר. המבקשים לא ניצלו הזדמנות זו ולמעלה משבועיים לאחר שחלף המועד להגשת התצהיר בהתאם להחלטה הנזכרת הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשתו. כב' הרשמת כהן-לקח נעתרה לבקשה, אף שגם זו לא גובתה בתצהיר ולא פורטה כדבעי, אך גם במועד הנדחה לא הגישו המבקשים תצהיר כנדרש, וכמתואר גם בהתראה בדבר מחיקת ההליך מחוסר מעש לא היה כדי להובילם להגשת התצהיר.
אם לא די בכך, הרי שהבקשה שבפניי לעיון חוזר גם היא בקשה לקונית ולמרות שהטעמים המועלים בה עובדתיים היא אינה נתמכת בתצהיר או באסמכתא כלשהי לאימות האמור בה, ואף אליה לא טרחו המבקשים לצרף את התצהיר אותו נדרשו להגיש בהתאם להחלטה מיום 15.8.2012, והם שבו וביקשו להאריך את המועד להגשתו. על כן גם כעת - כשנה לאחר שניתן פסק הדין וכחצי שנה לאחר שהוגשה הבקשה להארכת מועד - לא הבהירו המבקשים מהו "הטעם המיוחד" שהצדיק לכתחילה להאריך את המועד להגשתו של הערעור וממילא לא ביססו קיומו של טעם כזה כנדרש. בנסיבות אלו, ומשלא העלו המבקשים כל "הסבר המניח את הדעת" למחדליהם המתמשכים כמתואר לעיל (השוו עניין עראידה , 869), איני סבורה כי קיימת הצדקה לשנות מהחלטתי מיום 26.11.2012 בה הוריתי על מחיקתו של ההליך מחוסר מעש.
הבקשה נדחית, אפוא. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז באדר תשע"ג (26.2.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת