החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 6331/05 שלומי שלמה נ. שר הבינוי והשיכון

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הארכת מועד להגשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירה מנהלית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה עתירה מנהלית בעניין סירוב ועדת האכלוס העליונה למכור למבקשים את דירת המגורים שלהם. המבקשים לא הראו טעם מיוחד לאיחור, אך נוכח רגישות העניין, היעדר הסתמכות או נזק למשיבים והעובדה שהאיחור אינו ניכר, הוארך המועד.

העובדות

המבקשים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור לאחר שפסק הדין הומצא לבא כוחם דאז. ההחלטה נגעה לסירוב ועדת האכלוס העליונה לאפשר למבקשים לרכוש את הדירה בה הם גרים. המשיבה התנגדה, והמשיב הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירה מנהלית, כאשר לא הוכח טעם מיוחד לאיחור?

הלכות

  1. 1

    בהעדר טעם מיוחד לאיחור, ניתן להאריך מועד בנסיבות שבהן עסקינן בדירת מגורים ולא הוכחה הסתמכות או נזק למשיבים, והאיחור אינו ניכר.

    ״עסקינן בדירת המגורים של משפחת המבקשים, ומשכך יש לנהוג יתר זהירות ורגישות בהליך.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • רשות ערעור
  • טעם מיוחד
  • לפנים משורת הדין
  • ועדת האכלוס העליונה
  • דירת מגורים
  • הסתמכות
  • נזק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"ם

6331/05 - א'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקשים:

1. שלומי שלמה

2. נעמי שלמה

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הבינוי והשיכון

2. עמידר החברה הלאומית לשיכון עובדים בישראל בע"מ

בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור. פסק הדין נשוא הבקשה הומצא לבא כוחם דאז של המבקשים ביום 16.5.05, והבקשה דנן הוגשה ביום 30.6.05. עניינו של ההליך בהחלטת ועדת האכלוס העליונה של משרד השיכון שלא לאפשר למבקשים לרכוש את הדירה בה הם גרים. בית המשפט המחוזי דחה עתירה מנהלית שהוגשה בעניין, ומכאן ההליך המבוקש בערכאה זו.

2.המבקשים מנמקים את איחורם בשני טעמים. הראשון , עיכוב בהעברת פסק הדין אליהם מבא כוחם ובמשא ומתן סביב הייצוג בערעור. השני , רקע סוציו אקונומי קשה ממנו נובע תפקוד לקוי ועיכוב בניהול ההליכים. עם זאת, היסוד העיקרי של הבקשה, ובא כוח המבקשים אף טען כן, בהגינותו, הוא כי יש לקבלה לפנים משורת הדין. המשיב מס' 1 הותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט, ואילו המשיבה מס' 2 התנגדה לבקשה. לטענת המשיבה, נימוקי הבקשה סתמיים, וודאי שאינם מהווים "טעם מיוחד" כנדרש, והמטרה בבקשה היא גרימת סחבת. עוד נטען - בלא כל פירוט - כי סיכויי ההליך אינם טובים.

3.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. אכן המבקשים לא הראו על פניו טעם מיוחד לאיחורם. עם זאת, עסקינן בדירת המגורים של משפחת המבקשים, ומשכך יש לנהוג יתר זהירות ורגישות בהליך. כמו כן, המשיב מס' 1 השאיר כאמור את הבקשה לשיקול דעת, והמשיבים לא הוכיחו כל הסתמכות על חלוף הזמן או כל נזק שייגרם להם מהארכת המועד. האיחור עצמו אינו ניכר ולא ניתן לקבוע כי סיכויי ההליך אינם טובים. אשר על כן, ובשים לב לכלל נסיבות העניין, המועד יוארך כמבוקש.

ניתנה היום, ב'

באלול התשס"ה (6.9.2005).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בהעדר טעם מיוחד לאיחור, ניתן להאריך מועד בנסיבות שבהן עסקינן בדירת מגורים ולא הוכחה הסתמכות או נזק למשיבים, והאיחור אינו ניכר.