בש"מ 6999/17 אהוד שי נ. שלום בן צדוק

1.

המבקש עותר למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור המופנית כלפי החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה בה נדחתה בקשה לביטול פסק דין.

מטענות הצדדים ומעיון באתר "נט המשפט" עולה התמונה הבאה: פסק הדין ניתן ביום 17.4.2011 בהליך שהתנהל בין המשיבים 1-2 למשיבים 3-6. ביום 2.5.2016

הגיש המבקש, אשר לא היה צד להליך קמא, בקשה לביטול פסק הדין באמצעות משרדה של עורכת הדין אירית ינקוביץ, שכיהנה גם בתפקיד של כונסת נכסים. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 15.8.2016 , בה נקבע "ההליך

בו

נקט

המבקש - מר

אהוד שי, שלא

היה

צד

לעתירה

המנהלית המקורית,

אינו

ההליך

המתאים, ואין לדון

בבקשתו במתכונתה

הנוכחית". ביום 3.5.2017

הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 15.8.2016 באמצעות עורך הדין בסרגליק. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 14.5.2017 , אשר זו לשונה: "לא

מצאתי

כל

נימוק

לעיון

חוזר בבקשה

לביטול

פסק

הדין. הבקשה

נדחית".

על החלטה זו מעוניין המבקש להשיג.

הבקשה שלפניי הוגשה ביום 7.9.2017, כמעט ארבעה חודשים לאחר מועד מתן ההחלטה, ונטען בה כי ההחלטה לא הועברה לבא-כוחו הנוכחי של המבקש, עורך הדין בסרגליק, כי נודע לעורך הדין בסרגליק על ההחלטה בעקבות בירור שערך במרכז המידע של בתי השמפט, וכי הוא עיין בה באתר "נט המשפט" בראשית חודש אוגוסט. על רקע זה הוגשה בקשה למתן ארכה "למען הזהירות בלבד".

המשיבים 1-2 הגישו תגובה בה מתנגדים הם לבקשה, וטוענים כי אין מקום לקבל לרישום את בקשת רשות הערעור שצורפה לבקשת הארכה.

2.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, אשר הוגשה ביום 25.3.2018, ובכל החומר שלפניי סבורה אני כי הכף נוטה לדחיית הבקשה.

כעולה מן התיאור לעיל הבקשה דנן הוגשה כמעט ארבעה חודשים לאחר שניתנה ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג.

על פי הנטען בא-כוח המבקש עיין בהחלטה באתר "נט המשפט" בראשית חודש אוגוסט (במהלך פגרת הקיץ), אולם לטעמי בנסיבות הקונקרטיות העולות מן החומר שלפניי חובת תום הלב הדיונית מצדיקה למנות את הימים להגשת ההליך הערעורי ממועד הידיעה של המבקש או של בא-כוחו על ההחלטה. בעניין זה יש ליתן משקל לפרק הזמן שחלף ממועד מתן ההחלטה ועד למועד הצפיה הנטען (כחודשיים וחצי). כן יש ליתן משקל לכך שבא-כוח המבקש לא הגיש בבית המשפט קמא הודעה על חלופי ייצוג בד בבד עם הגשת הבקשה, ונראה כי מטעם זה ההחלטה לא נשלחה לו מיד (גם המבקש עצמו ציין בבקשה כי ההחלטה לא הועברה לבא-כוחו שכן "היה מייצג אחר בתיק"), ועל כן לא יכול היה הוא להניח שההחלטה תומצא לידיו שלו. בנסיבות אלו מצופה היה כי יפעל בעניין זה בשקידה ראויה ויבדוק מהי ההחלטה שניתנה, זאת בפרט בהתחשב במהות הבקשה שהוגשה - בקשה לעיון חוזר בהחלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין חלוט, אשר בעלי הדין מסתמכים על סופיותו תקופה ממושכת ביותר. עוד אזכיר כי אין מדובר בהחלטה ארוכה אשר בעל הדין נדרש ללמוד את נימוקיה, כי אם בהחלטה קצרה הדוחה בקשה לעיון חוזר (ובתשובה לתגובה הודגש כי תוכן ההחלטה הוקרא לבא-כוח המבקש בידי נציג מרכז המידע של בתי המשפט). עוד אציין כי מן התשובה לתגובה עולה כי גם המבקש עצמו סבור כי יש למנות את הימים להגשת ההליך ממועד הידיעה על ההחלטה.

על רקע מסקנתי זו מתחדדת השאלה מהו מועד הידיעה של המבקש ושל בא-כוחו על ההחלטה. בבקשה המקורית אין כל התייחסות ממשית לעניין זה. נטען כי מש"בוששה" ההחלטה להגיע ערך עורך הדין בסרגליק פניה למרכז המידע, ומשהתברר כי ניתנה החלטה בבקשה הגיש ביום 9.7.2018 בקשה לעיון בתיק. כך צוין גם בתצהיר המבקש שצורף לבקשה. לא צורף תצהיר של עורך הדין בסרגליק, ולא הובהר מתי נערכה אותה פניה נטענת למרכז המידע ונודע לבא-כוח המבקש על ההחלטה. בצדק ציינו המשיבים 1-2 בתגובתם כי מן הבקשה לא ניתן ללמוד מהו מועד הידיעה על ההחלטה.

בתשובה לתגובה נטען כי מועד הידיעה של עורך הדין בסרגליק על ההחלטה הוא 19.7.2018 (ובמאמר מוסגר אציין כי מתעוררת השאלה מדוע נערכה פניה למרכז המידע של בתי המשפט רק ביום 19.7.2018, כחודשיים וחצי לאחר הגשת הבקשה, וזאת בפרט משלא הוגשה הודעה על חלופי ייצוג במקביל להגשת הבקשה). התצהיר שצורף לתשובה מתמקד בעיקר במועד הידיעה של עורך הדין בסרגליק על ההחלטה ולמרות זאת התצהיר שהוגש הוא תצהירו של המבקש עצמו. מן התצהיר שצורף לתשובה לא ברור עד תום האם לפי הנטען גם המבקש עצמו לא ידע על ההחלטה לפני יום 19.7.2018, ולטעמי בהקשר זה מנוסח הוא באופן לא בהיר. חוסר בהירות זו מעורר תהיה בפרט על רקע העובדה שמאתר "נט המשפט" עולה כי עורכת הדין ינקוביץ, כונסת הנכסים אשר כאמור משרדה הגיש בשעתו את הבקשה לביטול פסק הדין בשם המבקש, עיינה בהחלטה ביום 15.5.2017, יום לאחר הינתנה (ויוזכר כי באותו שלב טרם הוגשה הודעה על חלופי ייצוג או הוספת ייצוג). אין לכך התייחסות בבקשה ובתשובה, התייחסות הנדרשת בפרט כיוון שעורכת הדין ינקוביץ היתה רשומה אותה עת במערכת כבאת-כוחו של המבקש (ולמעשה עודנה רשומה ככזו לצד עורך הדין בסרגליק, שכן הוגשה בקשה לצירוף עורך הדין בסרגליק כמייצג), אף לא צורפה כל התייחסות מטעמה בעניין. עוד יוזכר כי קיימת אי התאמה לעניין מועד הידיעה גם בטענות המבקש, שכן בתצהיר שצורף לבקשה המקורית נכתב כי ביום 9.7.2017 הוגשה "בקשה לעיון" בתיק בידי עורך הדין בסרגליק לאחר פנייתו למרכז המידע של בתי המשפט; ואילו בתצהיר שצורף לתשובה נכתב כי נודע לו על ההחלטה ביום 19.7.2018, ובנוסף יש ליתן משקל לבחירה שלא להגיש תצהיר של עורך הדין בסרגליק אלא להביא את הדברים המצויים בידיעתו האישית מפיו של המבקש בלבד.

הנה כי כן, בנסיבות העניין יש למנות את הימים להגשת ההליך הערעורי ממועד הידיעה על ההחלטה (ודומה כי כך הוא גם לשיטת המבקש עצמו), אך המבקש לא הרים את הנטל להוכיח את מועד הידיעה. משכך איני מוצאת לקבוע, על יסוד החומר שלפניי, כי הבקשה ולצידה ההליך הערעורי הוגשו לפני חלוף המועד הקבוע בדין.

עוד אוסיף כי במהות הדברים ההליך הערעורי מופנה למעשה כלפי ההחלטה מיום 15.8.2016 בה נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין, ועליה היה על המבקש להפנות את השגתו. חלף הגשת הליך ערעורי מתאים הגיש המבקש כשמונה וחצי חודשים לאחר מתן ההחלטה בבקשה לביטול פסק דין בקשה לעיון חוזר בה. טענתו של המבקש בהקשר זה היא כי קביעת בית המשפט לפיה ההליך בו נקט (בקשה לביטול פסק הדין) אינו מתאים "רק מחזקת את הצורך לנקוט בדרך חלופית, כשהדרך שנבחרה היא בקשה לעיון חוזר בפסק הדין". אולם לא הובהר מדוע לא הוגש על ידו דבר פרק זמן של כשמונה וחצי חודשים (!), ובכל מקרה לא היה מקום לנקוט בדרך של בקשה לעיון חוזר חלף הגשת הליך ערעורי, ובוודאי שאין בדרך זו כדי להקנות מתן ארכה להשיג על ההחלטה המהותית אשר התקבלה בעניינם של הצדדים - ההחלטה מיום 15.8.2016 אשר המועד להשיג עליה חלף פרק זמן ניכר לפני הגשת הבקשה לעיון חוזר ולפני הגשת הבקשה דנן. באמור יש להשליך גם על סיכוייו הנחזים של ההליך הערעורי שהגשתו מתבקשת - שיקול לו יש ליתן משקל משמעותי בנסיבות העניין - ובהתחשב באמור לעיל אלו אינם תומכים אף הם בהיעתרות לבקשה ובקבלתו של ההליך הערעורי לרישום.

מטעמים אלו כולם הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה, והיא נדחית אפוא.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים 1-2 בסך של 2,000 ש"ח.