בש"מ 7341/12 תמיר דוד חצב ואח' נ. עיריית תל אביב יפו

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (השופטת צ' צפת) מיום 23.7.2012, בו דחה עתירה שהגישו המבקשים לביטול מדיניות המשיבה בכל הנוגע להקמת אוהלי מחאה בתחומה של העיר תל-אביב-יפו.

הבקשה, ועמה עותק של הודעת הערעור, הוגשו ביום 11.10.2012, יומים לאחר שחלף המועד להגשת הערעור. בבקשה מציינים המבקשים כי האיחור הקל בהגשת ההליך נבע מחישוב שגוי של ימי הפגרה, טעות שקרתה בתום לב, ועוד הדגישו בבקשה את חשיבות הסוגיה שעל הפרק, אשר יש לה לטענתם השלכות רוחב לעניין התנהלותן של רשויות מקומיות נוספות.

2.

המשיבה מצידה מתנגדת לבקשה. לטענתה הבקשה אינה מקימה "טעם מיוחד" המצדיק את הגשת הערעור באיחור, שכן ימי הפגרה הם בבחינת דין "ידוע, ותיק ו מוש רש". כן טוענת המשיבה כי בניגוד לנטען פסק הדין נשוא ההליך אינו מעורר כל שאלה עקרונית ובעלת חשיבות, וממילא חשיבות העניין אינה בבחינת טעם המצדיק כשלעצמו הארכת מועד. לבסוף טוענת המשיבה כי בשלב זה הערעור שלהגשתו עותרים המבקשים תיאורטי בלבד וכי סיכוייו להתקבל אינם גבוהים.

3.

שקלתי את טענות הצדדים ובאתי למסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל תוך חיוב המבקשים בהוצאות המשיבה.

על-דרך הכלל, טעות במניין הימים אינה בבחינת "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הליך ערעורי, בנסיבות בהן ניתן היה להימנע מהטעות בנקל באמצעות עיון פשוט בדין או ספירה ידנית של הימים בלוח-השנה. כך במיוחד כאשר מדובר בבעל-דין מיוצג. יחד עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט, ועל כל מקרה להיבחן לפי נסיבותיו.

במקרה דנן, נבע האיחור מטעות מצד המבקשים אשר על פני הדברים ניתן וצריך היה להימנע ממנה. יחד עם זאת, משך האיחור בהגשת ההליך הינו קל ביותר -יומיים בלבד. כמו כן, המשיבה לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי הסתמכה באופן ממשי על האיחור בהגשת ההליך ואף לא טענה כי נגרם לה נזק מהותי בגין כך. לפיכך, אין לומר כי האיחור הקצר בהגשת ההליך שינה את מצבה של המשיבה לרעה. לכך יש להוסיף כי לאחר עיון בחומר שבפניי סבורני - בלא שיהא בכך משום קביעת מסמרות לגבי סיכויי ההליך הערעורי לגופו - כי אין לחסום את דרכם של המבקשים לבירור טענותיהם בבית-משפט זה.

אשר על כן החלטתי לקבל את הבקשה להארכת מועד, אך להתנות את קבלתה לרישום של הודעת הערעור שצורפה לבקשת הארכה באישור שיציגו המבקשים, תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו, לפיו שילמו למשיבה הוצאות בסך של 2,000 ש"ח.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה, ללא דיחוי, וכן תתייק החלטה זו בתיקי השופטים.