החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 7354/10 נימר עאבד נ. עיריית אלשאג'ור

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעור מנהליבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דן בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שהוגש באיחור של יום אחד מהמועד שנקבע בתקנה 33 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים. נקבע כי הארכת מועד אינה אוטומטית, אך במקרה של איחור מזערי יש לבחון את הבקשה בנכונות רבה יותר, תוך פגיעה מופחתת באינטרס ההסתמכות ובסופיות הדיון. הערעור התקבל לרישום בכפוף לתשלום הוצאות למשיבים.

העובדות

פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים ניתן ביום 23.8.2010. המערער הגיש את ההליך באיחור של יום אחד, בשים לב לימי פגרת הקיץ ופגרת החג. המשיבים התנגדו לבירור הערעור לגופו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור שהוגש באיחור של יום אחד מהמועד הקבוע בתקנה 33 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)?
  2. 2.האם יש למנוע את בירור הערעור לגופו בשל איחור מזערי בהגשתו?

הלכות

  1. 1

    איחור מזערי בהגשת ערעור אינו מביא לדחייה אוטומטית, והנטייה היא לבחון בקשה להארכת מועד במצב כזה בנכונות רבה יותר, עם אפשרות לחייב בהוצאות.

    ״הארכת המועד אינה אוטומטית. עם זאת, הנטייה היא לבחון בקשה להארכת מועד במצב דברים זה ביתר נכונות, תוך אפשרות לחייב בהוצאות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    במקום שמדובר באיחור מזערי, הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד ובסופיות הדיון פחותה.

    ״יש לזכור כי במקום שבו מדובר באיחור מזערי, הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד ובסופיות הדיון פחותה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • איחור מזערי
  • פגרת הקיץ
  • הוצאות
  • סופיות הדיון
  • אינטרס ההסתמכות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"ם

7354/10 - א'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקש:

נימר עאבד

נ ג ד

המשיבות:

1. עיריית אלשאג'ור

2. מועצה מקומית מג'ד אל כרום

3. מועצה מקומית דיר אל-אסד

4. מועצה מקומית בענה

5. ש. ש. מימד בע"מ

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפי תקנה 33 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, "המועד להגשת ערעור בזכות ובקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט [לעניינים מנהליים] הוא שלושים ימים". בענייננו, פסק-הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים ניתן ביום 23.8.2010, ובשים לב לימי פגרת הקיץ ופגרת החג, המערער אכן איחר בהגשת ההליך ביום אחד. איחור זה אף הוא איחור, והארכת המועד אינה אוטומטית. עם זאת, הנטייה היא לבחון בקשה להארכת מועד במצב דברים זה ביתר נכונות, תוך אפשרות לחייב בהוצאות במקרים מתאימים. יש לזכור כי במקום שבו מדובר באיחור מזערי, הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד ובסופיות הדיון פחותה.

בענייננו, חרף התנגדות המשיבים, לא מצאתי כי יש מקום למנוע את בירור הערעור לגופו בשל האיחור המזערי, הגם שברי כי ניתן וראוי היה למנוע את הטעות שהובילה לאיחור; סבורני כי במקרה זה התוצאה המידתית והמאוזנת היא לקבל את הערעור לרישום בכפוף לתשלום הוצאות. על כן, המערער ישלם, תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו, שכר טרחת עורך-דין למשיבים 4-1 ולמשיבה 5, בסכום של 2,000 ₪ (לכל אחד). תוך המועד האמור יגיש אישור לבית המשפט על ביצוע התשלום, ובכפוף לכך – יתקבל הערעור לרישום ויטופל כסדרו. מובהר בזאת כי הגשת אישור על ביצוע התשלום מהווה תנאי לקבלת ההליך לרישום.

ניתנה היום, י"ח בחשוון

תשע"א (26.10.2010).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1איחור מזערי בהגשת ערעור אינו מביא לדחייה אוטומטית, והנטייה היא לבחון בקשה להארכת מועד במצב כזה בנכונות רבה יותר, עם אפשרות לחייב בהוצאות.
  2. 2במקום שמדובר באיחור מזערי, הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד ובסופיות הדיון פחותה.