בש"מ 7733/06 ועדה מקומית לתכנון ובניה - מגדל העמק נ. מאיר בן חיים

לפני בקשה למתן ארכה להגשת ערעור.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט לעניניים מנהליים אשר במסגרתו התקבלה עתירת המשיבים לבטל את דרישת המבקשת 2 לתשלום "כופר חניה" מהמשיבים ולהצהיר כי לא ניתן לגבות מהם היטל בטרם מולאו על ידי המבקשות התנאים הקבועים בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983. פסק הדין ניתן ביום 26.6.06 והומצא לב"כ המבקשות ביום 27.6.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 25.9.06. בהחלטתי מיום 26.9.06 התבקשה תגובת המשיבים. בהחלטתי מיום 26.11.06 התקבלה הבקשה, בין היתר, מהטעם שהמשיבים לא הגיבו לה. בדיעבד הסתבר כי תגובת המשיבים אכן הוגשה במועד אולם עקב תקלה משרדית היא לא הובאה לפני. עקב כך, בהחלטתי מיום 25.12.06 בוטלה החלטתי הקודמת, ועתה אדון בבקשה לגופה.

2.

לטענת ב"כ המבקשות,

בשל המלחמה בצפון שבת משרדו מעבודה סדירה מיום 11.7.06 ועד לתום תקופת המלחמה. עוד נטען כי בבתי המשפט בחיפה נתנו ארכות אוטומטיות להגשת כתבי טענות עד אמצע חודש ספטמבר. לפי הנטען, בשל מאורעות אלה, ועקב תקלה משרדית שמקורה אינו ברור, לא הוגש הערעור במועד. כמו כן, לטענת ב"כ המבקשות חשיבות ההליך וטיבו מצדיקים מתן ארכה וכי אין בהיעתרות לבקשה כדי לשנות לרעה את מצבם של המשיבים שכן הם לא הסתמכו על האיחור. המשיבים מתנגדים לבקשה.

3.

על מנת להיעתר לבקשה למתן ארכה להגשת ערעור נדרשים "טעמים מיוחדים" (ראו: תקנה 38 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). יש ממש בטענת המשיבים כי אין בבקשה טעם מיוחד המצדיק היעתרות לה. בשים לב למועד בו הסתיימה המלחמה ולמועד בו הוגשה הבקשה שלפני, אין בידי לקבל את טענת ב"כ המבקשות כי האיחור נבע עקב התרחשותה. ככול שהשפעות המלחמה עדיין השליכו על עבודת משרדו, היה על ב"כ המבקשות להגיש בקשה למתן ארכה בתוך המועד הקובע בדין להגשת ערעור. אוסיף, כי הארכה האוטומטית להגשת בקשות ומסמכים אליה מפנה ב"כ המבקשות חלה רק על בתי המשפט באזור חיפה וכול הנראה הארכה לא התייחסה למועדים הקבועים בחיקוק. מכל מקום, הארכה האוטומטית נתנה עד ליום 15.9.06 והבקשה שלפני הוגשה, כאמור, רק ביום 25.9.06. אשר לתקלה המשרדית אליה מתייחס ב"כ המבקשות, בבקשה לא הובהרה טעמה של תקלה זו ומכל מקום, בהעדר נסיבות מיוחדות, תקלה כאמור אינה מהווה "טעם מיוחד" למתן ארכה. אוסיף, כי לטענת המשיבים, הם פנו אל ב"כ המבקשות פעמיים במכתבי דרישה לקיום הוראות פסק הדין וכן הם פנו ביום 14.9.06 לגזברות המבקשת 2 בתזכורת נוספת. מכתבים אלה היו אמורים לעורר את המבקשות לפעול ולכל הפחות להודיע למשיבים על כוונתם להגיש ערעור, אולם לא נטען לפני כי כך נעשה. בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענת ב"כ המבקשות כי אינטרס ההסתמכות של המשיבים על סופיות פסק דינו של בית משפט קמא לא נפגע. אשר לחשיבות הסוגיה הנדונה, אף אם אניח כי עסקינן בסוגיה בעלת השלכות מהותיות כנטען, טעם זה, כשלעצמו, בהעדר נסיבות נוספות המצטברות אליו, אינו מקים עילה להיעתר לבקשה.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המבקשות ישאו בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 1,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.