פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"ם
7910/10
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקשת:
שאמה שיווק ואחסון גידולים חקלאיים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז
2. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון
3. יצחק גינזבורג
4. שפרה לנצ'ט
5. גבעת האירוסים (גן אירועים) בע"מ
6. חיים אסרף
7. דוד אסרף
בקשה לאיחוד דיונים
בשם המבקשת:
עו"ד דן אור;
עו"ד נילי ידגר
בשם המשיבה 1:
עו"ד נחי בן אור
בשם המשיבים 7-5:
עו"ד נורית מצגר
החלטה
1.
הבקשה שלפניי נוסחה כבקשה להעברת מקום דיון בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, אך הלכה למעשה עניינה הוא בבקשה לאיחוד עת"מ 26953-03-10 המתנהלת בבית המשפט לעניינים מנהליים בפתח-תקווה עם עת"מ 2019/07 המתנהלת בבית המשפט בתל-אביבי-יפו, וזאת בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000.
2.
שתי העתירות המנהליות שאיחודן מתבקש תוקפות שתי החלטות שונות של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (להלן: הוועדה המחוזית ) שלא ליתן היתר לשימוש חורג לצורך הפעלת גני אירועים בשני שטחי מקרקעין שונים המצויים תחת משטר תכנוני דומה באזור ראשון לציון. בשתי העתירות החלטת הוועדה המחוזית התקבלה לאחר שהוועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן: הוועדה המקומית ) נתנה מטעמה היתר כאמור לשימוש חורג. העתירה המתנהלת היום בבית המשפט לעניינים מנהליים בפתח-תקווה במתכונתה הנוכחית הוגשה ביום 26.4.2010 והדיון בה טרם החל. לעומתה, העתירה המתנהלת בבית המשפט בתל-אביב-יפו הוגשה בשנת 2007, וכפי העולה מן החומר שבפניי כבר התקיים בה דיון מקיף והיא קבועה להמשך דיון ליום 26.12.2010. לשיטת המבקשת, מן הראוי להורות על איחוד התובענות שכן שתיהן עוסקות בנושא אחד, ומתייחסות למקרקעין סמוכים בעלי אותם מאפיינים, באותו הייעוד ואשר ביחס אליהם מבוקש אותו שימוש. לפיכך, על-פי הטענה, מתעוררות במסגרתן שאלות דומות המצדיקות – מטעמי יעילות שיפוטית וחשש מהכרעות סותרות – דיון בפני מותב אחד. ממסמכי המבקשת עלה כי הוועדה המקומית והמשיבים 3-4 הסכימו לבקשה. המשיבה 1, הוועדה המחוזית, התנגדה לה נחרצות ממגוון טעמים. ראשית, נטען על-ידה כי קבלת הבקשה עלולה להביא לצמצום משמעותי במספר הדיונים המתנהלים בבית המשפט לעניינים מנהליים בפתח תקווה, בניגוד לתכלית לשמה הוקם. שנית, נוכח השלב הדיוני השונה בו מצויות העתירות. שלישית, בשל כך שמדובר בנסיבות עובדתיות וגורמים שונים ולפיכך הרצון להימנע מהכרעות סותרות כפי שפורש לשיטת המדינה בפסיקה אינו תומך בבקשה. המשיבים 5-7 לא התנגדו להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט בתל-אביב-יפו, אך התנגדו לאיחודה עם העתירה שהוגשה על-ידם, שכן לשיטתם איחוד הדיונים יביא לסרבול ועיכוב הדיון בעתירתם נוכח השלב הדיוני השונה בו מצויות העתירות.
3.
לאחר בחינת טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. כידוע, מספר תכליות עומדות בבסיס החלטה על איחוד דיונים ובעיקרן ייעול ההליכים, חסכון בזמן שיפוטי וזמנם של הצדדים ומניעת הכרעות סותרות. בנסיבות העניין, גם אם אהיה מוכנה להניח - לאור הסוגיה המשותפת המתעוררת בעתירות - כי איחודן יכול ויצמצם במידת מה את החשש מקביעתן של הכרעות סותרות, אין ניתן להתעלם מן החשש המבוסס שהועלה בפניי, לפיו האיחוד המבוקש עלול להביא גם לעיכוב וסרבול משמעותי בניהול התובענה המתנהלת מזה זמן בבית המשפט בתל-אביב-יפו, ואשר מצויה בשלב דיוני מתקדם. במצב דברים זה, ובשים לב לכך שנתונות דרכים דיוניות אחרות לצמצום החשש מפני הכרעות סותרות, באתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין גובר החשש מפני סרבול ההליכים ולפיכך לא מצאתי להורות על איחוד הדיון בעתירות.
4.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה 1 בסך 5,000 ₪ ובסכום דומה לטובת המשיבים 7-5 (יחדיו).
ניתנה היום, א' בטבת התשע"א (8.12.2010).
ה נ ש י א ה