בש"מ 7917/10 א.י. מוביליטי בע"מ נ. מועצה מקומית בית זרזיר

בפניי בקשה לפני תקנה 2(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן:

התקנות ), לאיחוד הדיון בעת"מ 29782-06-10 (עניינים מנהליים – נצרת) ובעת"מ 23379-07-10 (עניינים מנהליים – תל-אביב), כך ששני ההליכים ידונו במאוחד בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב – יפו.

1.

העתירות המנהליות שאיחודן מבוקש עוסקות במכרז פומבי שפרסמה חברת חשמל בע"מ, אשר נושאו הוא הובלת מטענים עבור חברת חשמל במרחב הצפון. המבקשת הינה אחת החברות שהגישו את מועמדותן למכרז, ולא זכו בו. בעקבות אי-זכייתה של המבקשת במכרז, הגישה האחרונה עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת נגד נתבעים שונים, ביניהם המועצה המקומית בית זרזיר וחברת קוטר מובילי מגדל העמק – החברה שזכתה במכרז שפורסם (להלן: החברה הזוכה ). בעתירתה זו, אשר הוגשה ביום 17.6.2010, נתבקש בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת לקבוע כי רישיון העסק של החברה הזוכה ניתן בניגוד לדין וכי דינו להתבטל (להלן: עתירת הרישיון ). חודש ימים לאחר מכן, ביום 15.7.2010, הגישה המבקשת עתירה מנהלית נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב – יפו. בעתירה זו דרשה המבקשת את ביטול זכייתה של החברה הזוכה, בין היתר על רקע אי-עמידת הרישיון שניתן לה בתנאי המכרז, וכן ביקשה כי יוצהר על זכייתה שלה במכרז. בצד הסעד העיקרי, צירפה המבקשת לעתירתה בקשה למתן סעדים זמניים על-מנת למנוע מהחברה הזוכה לממש את זכייתה במכרז הפומבי (להלן: עתירת המכרז ).

2.

לשיטת המבקשת מן הדין להיעתר לבקשתה, שכן החלטות בתי המשפט לעניינים מנהליים בנצרת ובתל-אביב – יפו כרכו את שתי העתירות יחדיו, באופן שמחייב את איחודן. בהקשר זה, הציגה המבקשת את החלטותיהם הדיוניות של שני בתי המשפט ובפרט את שתי אלה: הראשונה – החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת מיום 15.9.2010, המורה על עיכוב ההליכים בעתירת הרישיון עד לקבלת הכרעה בעתירת המכרז; השנייה – החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב – יפו מיום 16.9.2010, המציינת כי טענות המבקשת בנושא רישיון העסק נידונות בבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת. החלטות אלה, כך סוברת המבקשת, יוצרות מצב בלתי נסבל בו ההליכים בעתירת הרישיון מעוכבים עד להחלטה בעתירת המכרז, ואילו בעתירת המכרז ממתין בית המשפט לתוצאות עתירת הרישיון.

3.

החברה הזוכה מתנגדת לבקשה לאיחוד הדיונים ואת התנגדותה סומכת היא על מספר אדנים. ראשית, נטען כי עתירת המכרז לוקה בשיהוי רב וכי נוכח זאת יש להשקיף על בקשת האיחוד כניסיון בלתי ראוי לכרוך בין שתי העתירות בניסיון להסוות שיהוי זה. שנית, נטען כי העתירות שהגישה המבקשת חסרות סיכוי ממשי ואין טעם באיחודן. בעניין זה נסמכת החברה הזוכה על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב – יפו, מיום 16.9.2010, לפיה "מוצע למבקשת להסכים, כי בכפוף לזכותה לבקש רשות ערעור על החלטתי ולתוצאות הליך כזה אם ינקט, תדחה עתירתה ללא צו להוצאות". יוער, כי הבקשה למתן סעדים זמניים בעתירת המכרז נדחתה והמבקשת חויבה בהוצאות חברת החשמל והחברה הזוכה בסך 30,000 ש"ח. עוד מציינת החברה הזוכה כי עתירת הרישיון הפכה לתיאורטית, שכן תוקפו של רישיון העסק נשוא העתירה פג ותחתיו הוצא לה רישיון עסק חדש. שלישית, נטען כי איחוד הדיון לא יביא לייעול ההליכים אלא לסרבולם, שכן יש להניח שעתירת הרישיון תימחק. עוד נטען כי יש לתהות מדוע פנתה המבקשת בבקשתה זו בטרם הודיעה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב –יפו את עמדתה באשר להצעתו לדחיית העתירה ללא צו להוצאות.

חברת מרכז שירות אמין דיזל בע"מ, המשיבה 4 בעתירת הרישיון, מתנגדת אף היא לבקשת האיחוד ונימוקיה כנימוקי החברה הזוכה. להשלמת התמונה, יצוין כי חברת החשמל והמועצה המקומית בית זרזיר הודיעו כי הן מותירות את ההחלטה בבקשת האיחוד לשיקול דעתו של בית המשפט מבלי לנקוט עמדה לגופו של עניין.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לאיחוד דיון להידחות. העתירות נשוא הבקשה שלפניי מצויות עתה בשלב דיוני מתקדם ונראה כי איחודן בשלב זה לא יתרום לייעול ההליכים, אלא יביא לסרבולם וזאת בניגוד לתכליתה של תקנה 2(ב) לתקנות. גם לא מצאתי כי קיים חשש שמא יתקבלו הכרעות סותרות בעניין, וזאת לאור החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת המעכבת את ההליכים בעתירת הרישיון עד שתוכרע עתירת המכרז. במצב דברים זה, יהיה זה יעיל יותר להותיר את הדיונים בעתירות כמות שהם תחת איחודם.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בשכר טרחת עורך-דין בסך 5,000 ש"ח עבור החברה הזוכה.