פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
7966/10 - א'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1. ארגש גודינה טרספה
2. מכון ירושלים לצדק
נ ג ד
המשיב:
מנהל מינהל האוכלוסין
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו מיום 2.8.2010. בפסק-הדין נדחתה עתירתה של המבקשת, אזרחית אתיופיה, כנגד החלטתו של המשיב לדחות את בקשתה לקבלת מעמד של קבע בישראל לפי החלטת הממשלה בדבר מתן מעמד לילדי שוהים בלתי-חוקיים. הבקשה הוגשה ביום 31.10.2010, כלומר באיחור של כשלושה שבועות.
אין בידי להיעתר לבקשה.
המועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים הוא שלושים ימים (תקנה 33(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). כאמור בתקנה 38 לתקנות אלה, המועד להגשת הערעור לא יוארך אלא "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בענייננו, מדובר כאמור באיחור ניכר, ולא מצאתי כי הוצג "טעם מיוחד" להארכת המועד. ראשית, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר. מעבר לכך, יש להדגיש כי בא-כוח המערערת בהליך בבית משפט זה ייצג אותה גם בבית המשפט קמא. חרף זאת לא הוגשה ולוּ בקשה להארכת מועד בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור. בבקשה להארכת מועד נטען כי "לפני שבועות מספר" נמצא "תורם אנונימי" שנאות לממן את הגשת ההליך, אולם לא נמסרו פרטים לגבי המועדים המדויקים, ולא הוסבר מדוע חל שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה להארכת מועד. גם הטענה כי היה צורך לבצע בירורים מסוימים עם המבקשת אינה מסבירה את העיכוב בהגשת הערעור או למצער הבקשה להארכת מועד. זאת ועוד, סיפור החיים המתואר בערעור אינו קל ונוגע ללב, אך מעיון בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי, ובשים לב להחלטת הועדה הבין-משרדית בעניינה של המבקשת, נראה לכאורה כי סיכויי ההליך אינם גבוהים במידה המצדיקה את הארכת המועד המבוקשת.
אשר על כן, אין בידי להיעתר לבקשה להארכת מועד. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' בכסלו תשע"א
(16.11.2010).
גיא שני
ר ש ם