החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 7984/09 האג'ר אגבאריה נ. מדינת ישראל משרד הבטחון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין מינהליבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת הליך נגד פסק דין מינהלי שניתן ביום 12.8.09 וההליך הוגש באיחור ניכר ביום 8.10.09. נקבע כי לא הוצג טעם מיוחד המצדיק את האיחור, וכי סיכויי ההליך הבעייתיים, נוכח דחיית העתירה על הסף, פועלים נגד הארכת המועד. כן צוין כי התצהיר שצורף לבקשה נערך יומיים לפני מתן פסק הדין.

העובדות

פסק הדין בעתירה מינהלית ניתן ביום 12.8.09. ההליך הוגש ביום 8.10.09, כשלא ברור מתי נתקבל פסק הדין בידי המבקשים. התצהיר שצורף לבקשה הונח מיום 10.8.09, יומיים לפני מתן פסק הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת הליך ערעור כאשר האיחור ניכר ואין טעם מיוחד להצדקתו?
  2. 2.האם סיכויי ההליך הבעייתיים נוכח דחיית העתירה על הסף משפיעים על שיקול הדעת בבקשת הארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    בקשה להארכת מועד תידחה כאשר אין בחומר טעם מיוחד המצדיק את האיחור, והאיחור ניכר.

    ״בחומר שלפני אין טעם מיוחד לאיחור זה, ולמעשה אין טעם בכלל לבד מטענה לפיה המדובר באיחור קצר.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סיכויי ההליך הבעייתיים, נוכח דחיית העתירה על הסף, הם שיקול נוסף הפועל נגד הארכת המועד.

    ״בכך אין די, לא בכלל ובפרט נוכח סיכוייו הבעייתיים של ההליך והכל נוכח פסק-דינו של בית המשפט קמא שדחה העתירה על הסף.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • איחור
  • תצהיר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"ם

7984/09 - א'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקשים:

1. האג'ר אגבאריה

2. אכרם אבו סנינה

3. מוחמד אבו סנינה

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל משרד הבטחון

2. מדינת ישראל משטרת ישראל

3. מדינת ישראל מפקדת התיאום וקישור

4. מדינת ישראל היועמ"ש איו"ש

5. מדינת ישראל משרד הפנים

בקשה להארכת מועד

החלטה

עיינתי בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין ומסקנתי היא כי דין הבקשה להארכת המועד, להידחות. פסק הדין בעתירתם המינהלית של המבקשים ניתן ביום 12.8.09. אמנם לא ברור מתי נתקבל בידי המבקשים, אולם אף לשיטתם איחרו - וכפי הנראה איחור ניכר - שכן ההליך הוגש ביום 8.10.09. בחומר שלפני אין "טעם מיוחד" לאיחור זה, ולמעשה אין טעם בכלל לבד מטענה לפיה המדובר באיחור קצר. בכך אין די, לא בכלל ובפרט נוכח סיכוייו הבעייתיים של ההליך והכל נוכח פסק-דינו של בית המשפט קמא שדחה העתירה על הסף. אוסיף עוד, כי התצהיר שצורף לבקשה הינו מיום 10.8.09 , קרי יומיים לפני מתן פסק הדין נשוא ההליך; דבר המעיד בעד – או שמא נגד – עצמו. הבקשה להארכת המועד, נדחית אפוא.

ניתנה היום, כ"ה חשוון

תש"ע (12.11.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בקשה להארכת מועד תידחה כאשר אין בחומר טעם מיוחד המצדיק את האיחור, והאיחור ניכר.
  2. 2סיכויי ההליך הבעייתיים, נוכח דחיית העתירה על הסף, הם שיקול נוסף הפועל נגד הארכת המועד.