בש"מ 8211/10 שושנה פור נ. משרד השיכון

לפניי בקשה שהוגשה ביום 9.11.2010, להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים. ביקשתי את תגובת המשיב לבקשה (בעיקר כדי לבדוק שמא ייתן הסכמתו ולוּ לפנים משורת הדין), אך בשל שביתת הפרקליטים לא באה תגובה. לפיכך נדרש אני לבחינה עניינית של הבקשה.

אמנם המבקשת אינה מיוצגת, אולם בנסיבות העניין לא אוכל להיעתר לבקשתה. פסק-הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים ניתן ביום 30.7.2010. המבקשת ניסתה לבטל את פסק-הדין באמצעות פנייה לבית המשפט קמא, אך בית המשפט בהחלטתו מיום 7.9.2010 הבהיר כי פסק-הדין אינו ניתן לביטול. לדברי המבקשת, החלטה אחרונה זו התקבלה אצלה "בתחילת אוקטובר" (אין תאריך מדויק). כלומר, גם מאז שנמסרה למבקשת ההחלטה-המבהירה, היא השתהתה בהגשת הבקשה שלפניי, וכך מצטבר האיחור לתקופה של למעלה משלושה חודשים (כאשר המבקשת כלל אינה מציינת מועד שבו מבוקש להגיש את הערעור-עצמו). זאת ועוד, עיון בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי מלמד כי על-פני הדברים הסיכוי להתערבותו של בית משפט זה קלוש.

לפיכך, כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה להארכת מועד. אין צו להוצאות.