החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 8820/21 סבטלנה קצ'לינה נ. "נתיב" - לשכת הקשר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעור בשל הליך תלוי ועומדבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לענינים מינהליים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לענינים מינהליים, שבו נמחקה עתירה מחמת אי-מיצוי הליכים. המבקשת ביקשה הארכה עד להכרעה בהליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון. נקבע כי קיומו של הליך תלוי ועומד עשוי להיות טעם מיוחד רק בנסיבות מיוחדות, ואלה לא התקיימו בענייננו. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המבקשת הגישה עתירה מינהלית שנמחקה מחמת אי-מיצוי הליכים. המבקשת ביקשה הארכת מועד להגשת ערעור עד מתן פסק דין בהליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון. בהליך התלוי ועומד לא ניתנה החלטה מינהלית חדשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיומו של הליך תלוי ועומד מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור?
  2. 2.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור עד להכרעה בהליך אחר התלוי ועומד בבית המשפט העליון?

הלכות

  1. 1

    הארכת מועד להגשת הליכים מותנית בקיומו של טעם מיוחד, הנבחן לפי נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה.

    ״בית המשפט מוסמך אמנם להאריך את המועד להגשת הליכים כאמור, אולם זאת רק בהתקיים "טעם מיוחד" לכך״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    קיומו של הליך תלוי ועומד עשוי לשמש טעם מיוחד להארכת מועד כאשר ההכרעה בו יכולה לייתר את ההליך או להשפיע באופן ממשי על דרך בירורו, אך אין מדובר בהארכה אוטומטית.

    ״קיומו של הליך תלוי ועומד יכול לשמש בנסיבות מסוימות "טעם מיוחד" להארכת מועד.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    אין הצדקה לעכב בירור הליך בשל הליך אחר המעורר סוגיות דומות, בפרט כאשר אין מדובר בסוגיות תקדימיות.

    ״לא כל אימת שמתבררים בבית משפט זה הליכים המעוררים סוגיות עובדתיות או משפטיות דומות, קיימת הצדקה לעכב את בירורו של ההליך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • הליך תלוי ועומד
  • ערעור
  • בית המשפט לענינים מינהליים
  • אי-מיצוי הליכים
  • סופיות ההליך

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"מ

8820/21 -

א'

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

המבקשת:

סבטלנה קצ'לינה

נ ג ד

המשיב:

"נתיב" - לשכת הקשר

בקשה להארכת מועד

לנקיטת הליך; תשובת המשיב מיום 3.1.2022

החלטה

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים (כבוד השופטת ת' בר-אשר ) מיום 5.12.2021 בעת"מ 28676-07-21, שבגדרו נמחקה העתירה המינהלית שהגישה המבקשת כנגד המשיב מחמת אי-מיצוי הליכים. כפי שמציין המשיב, ובצדק, הארכה המבוקשת הינה עד למועד שאינו ידוע, בשלב זה: הבקשה היא למתן ארכה עד לאחר שיינתן פסק-דינו של בית משפט זה בהליך אחר התלוי ועומד בפניו (עע"מ 2065/21) אשר קבוע בשלב זה לדיון בפני הרכב ביום 15.3.2022.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא היא כי בעל דין נדרש להקפיד ולעמוד במועדים הקבועים בדין להגשת הליכים ערעוריים: "הקפדה על המועדים הסטטוטוריים תורמת להגשמת המטרות של יעילות, ודאות וסופיות ההליך. היא מבטיחה שוויון בין בעלי-הדין, הכפופים כולם לסדרי דין זהים. אכן, הקפדה על לוחות הזמנים שהתוו בדין הכרחית היא לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה, כמו-גם לשם הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי-הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם" (ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף , פיסקה 24 (10.8.2010)). בית המשפט מוסמך אמנם להאריך את המועד להגשת הליכים כאמור, אולם זאת רק בהתקיים "טעם מיוחד" לכך (תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; וכן תקנה 38 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). שאלת קיומו של "טעם מיוחד" נבחנת בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה ובהתאם לאיזון הראוי בין השיקולים השונים (ראו, מבין רבים, בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה

(10.12.2013); בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המיסים

(14.3.2011)).

קיומו של הליך תלוי ועומד יכול לשמש בנסיבות מסוימות "טעם מיוחד" להארכת מועד. זאת, כאשר ההכרעה בהליך "התלוי ועומד" יכולה לייתר את עצם הגשת ההליך או להשפיע באופן ממשי על הדרך שבה הוא יתברר (ראו, בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל

(20.10.2004)). עם זאת, אין מדובר בהארכת מועד אוטומטית, וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו. בהקשר זה, ישנה חשיבות לסוג ההליך התלוי ועומד, לדרך בירורו ולעוצמת הזיקה בינו לבין ההליך שלגביו מתבקשת הארכת המועד, כמו גם לסיכויי ההליך התלוי ועומד להתקבל (ראו, בש"א 7011/20 מילוז (1989) בע"מ נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ , פיסקה 9 (4.11.2020)).

איני סבור כי עלה בידי המבקשת להראות כי התקיימו אלו מן השיקולים המפורטים לעיל. דומה, כי נסיבות המקרה דנן שונות מנסיבות המקרה מושא ההליך ה"תלוי ועומד" (כפי שציין המשיב) ולו מן הטעם שבנסיבות המקרה דשם ניתנה החלטה מינהלית חדשה ובענייננו טרם ניתנה החלטה כאמור. אוסיף, כי לא כל אימת שמתבררים בבית משפט זה הליכים המעוררים סוגיות עובדתיות או משפטיות דומות, קיימת הצדקה לעכב את בירורו של ההליך האחד עד להכרעה בהליך האחר. זאת, בפרט כאשר אין מדובר על פני הדברים בסוגיות תקדימיות.

הבקשה נדחית אפוא. על המבקשת להגיש את ההליך בהתאם למועדים הקבועים בדין. בנסיבות העניין ולנוכח מהותו של ההליך, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה

היום, ה' בשבט התשפ"ב (7.1.2022).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1הארכת מועד להגשת הליכים מותנית בקיומו של טעם מיוחד, הנבחן לפי נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה.
  2. 2קיומו של הליך תלוי ועומד עשוי לשמש טעם מיוחד להארכת מועד כאשר ההכרעה בו יכולה לייתר את ההליך או להשפיע באופן ממשי על דרך בירורו, אך אין מדובר בהארכה אוטומטית.
  3. 3אין הצדקה לעכב בירור הליך בשל הליך אחר המעורר סוגיות דומות, בפרט כאשר אין מדובר בסוגיות תקדימיות.