פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"מ
8820/21 -
א'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקשת:
סבטלנה קצ'לינה
נ ג ד
המשיב:
"נתיב" - לשכת הקשר
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך; תשובת המשיב מיום 3.1.2022
החלטה
זוהי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים (כבוד השופטת ת' בר-אשר ) מיום 5.12.2021 בעת"מ 28676-07-21, שבגדרו נמחקה העתירה המינהלית שהגישה המבקשת כנגד המשיב מחמת אי-מיצוי הליכים. כפי שמציין המשיב, ובצדק, הארכה המבוקשת הינה עד למועד שאינו ידוע, בשלב זה: הבקשה היא למתן ארכה עד לאחר שיינתן פסק-דינו של בית משפט זה בהליך אחר התלוי ועומד בפניו (עע"מ 2065/21) אשר קבוע בשלב זה לדיון בפני הרכב ביום 15.3.2022.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא היא כי בעל דין נדרש להקפיד ולעמוד במועדים הקבועים בדין להגשת הליכים ערעוריים: "הקפדה על המועדים הסטטוטוריים תורמת להגשמת המטרות של יעילות, ודאות וסופיות ההליך. היא מבטיחה שוויון בין בעלי-הדין, הכפופים כולם לסדרי דין זהים. אכן, הקפדה על לוחות הזמנים שהתוו בדין הכרחית היא לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה, כמו-גם לשם הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי-הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם" (ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף , פיסקה 24 (10.8.2010)). בית המשפט מוסמך אמנם להאריך את המועד להגשת הליכים כאמור, אולם זאת רק בהתקיים "טעם מיוחד" לכך (תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; וכן תקנה 38 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). שאלת קיומו של "טעם מיוחד" נבחנת בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה ובהתאם לאיזון הראוי בין השיקולים השונים (ראו, מבין רבים, בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה
(10.12.2013); בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המיסים
(14.3.2011)).
קיומו של הליך תלוי ועומד יכול לשמש בנסיבות מסוימות "טעם מיוחד" להארכת מועד. זאת, כאשר ההכרעה בהליך "התלוי ועומד" יכולה לייתר את עצם הגשת ההליך או להשפיע באופן ממשי על הדרך שבה הוא יתברר (ראו, בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל
(20.10.2004)). עם זאת, אין מדובר בהארכת מועד אוטומטית, וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו. בהקשר זה, ישנה חשיבות לסוג ההליך התלוי ועומד, לדרך בירורו ולעוצמת הזיקה בינו לבין ההליך שלגביו מתבקשת הארכת המועד, כמו גם לסיכויי ההליך התלוי ועומד להתקבל (ראו, בש"א 7011/20 מילוז (1989) בע"מ נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ , פיסקה 9 (4.11.2020)).
איני סבור כי עלה בידי המבקשת להראות כי התקיימו אלו מן השיקולים המפורטים לעיל. דומה, כי נסיבות המקרה דנן שונות מנסיבות המקרה מושא ההליך ה"תלוי ועומד" (כפי שציין המשיב) ולו מן הטעם שבנסיבות המקרה דשם ניתנה החלטה מינהלית חדשה ובענייננו טרם ניתנה החלטה כאמור. אוסיף, כי לא כל אימת שמתבררים בבית משפט זה הליכים המעוררים סוגיות עובדתיות או משפטיות דומות, קיימת הצדקה לעכב את בירורו של ההליך האחד עד להכרעה בהליך האחר. זאת, בפרט כאשר אין מדובר על פני הדברים בסוגיות תקדימיות.
הבקשה נדחית אפוא. על המבקשת להגיש את ההליך בהתאם למועדים הקבועים בדין. בנסיבות העניין ולנוכח מהותו של ההליך, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ה' בשבט התשפ"ב (7.1.2022).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם