בש"מ 8974/10 מיכאל קורונלי נ. מדינת ישראל משרד הפנים

1.

המבקשים הגישו בקשה למתן צו ארעי למניעת הרחקתה של המבקשת 1 מן הארץ עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (עת"מ 366-09 מפי סגן הנשיא ב' אזולאי).

2.

המבקשים הגישו בקשה לאחוד משפחות לקבלת מעמד בישראל למבקשת 2 , מכח היותה בת זוגו של המבקש 1. משרד הפנים דחה את הבקשה. בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע אשר דן בעתירת המבקשים לא מצא דופי בהחלטת המשיבה והורה על דחיית העתירה. מכאן הוגשה הבקשה שבפניי למתן צו ארעי.

המשיבה בתגובתה לבקשה למתן צו ארעי טענה כי אין סמכות לערכאת הערעור ליתן צו מניעה בשלב זה. הטעם בדבר כי כל עוד לא הוגש ערעור הסמכות ליתן צו מניעה זמני או עיכוב ביצוע מסורה בידי הערכאה הדיונית אשר נתנה את פסק הדין.

3.

תקנה 43 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) , התשס"א-2000 משכילינו כי בית המשפט לעניין מינהליים רשאי ליתן עיכוב ביצוע ומתן סעד זמני ,

כל עוד לא הוגש ערעור או בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. אולם משהוגש ערעור הסמכות מסורה לערכאת הערעור. כפי שנקבע בסעיף בקטן ב' :

"הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער , יהא בית המשפט העליון רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער לפי החוק שהוגשו לו , וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור ,

למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו".

חברי השופט א' גרוניס הבהיר את סדרי הדין בנדון והדגיש כי מועד הגשת הערעור הוא אשר קובע לאכן תוגש הבקשה למתן סעד זמני. כדבריו :

"נראה כי עדיף לערוך הבחנה על - פי המועד של הגשת הבקשה , כלומר כל עוד לא הוגש ערעור תוגש הבקשה לערכאה הדיונית , אך משהוגש ערעור תהא נתונה הסמכות לערכאת הערעור. זה אכן ההסדר שנקבע בתקנה 43 לתקנות בתי משפט מינהליים (ובתקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי לגבי סעד זמני לתקופת הערעור). משמע , כאשר מדובר בפסק - דין או בהחלטה של בית - המשפט לעניינים מינהליים , וכל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור , תובאנה בקשות לעיכוב ביצוע ולסעד זמני לתקופת הערעור בפני הערכאה הדיונית. לעומת זאת אם הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור , הרי בקשות מעין אלו יובאו בפני ערכאת הערעור" (עע"מ 8689/03 הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות נ' העמותה למען מדע מוסרי ,

פ"ד נז (6) 953).

ראוי שהכללים יהיו ברורים ופשוטים ,

עת עסקינן בשאלת הסמכות. סדר דין דורש בראש ובראשונה סדר. מן האמור עולה , כי כאשר מדובר בפסק - דין של בית המשפט לעניינים מנהליים וכל עוד לא הוגש ערעור תובאנה בקשות לעיכוב ביצוע ולסעד זמני לתקופת הערעור בפני הערכאה הדיונית. הגשת בקשה להארכת מועד להגשת הערעור איננה כהגשת ערעור. משכך היה על המבקשים להגיש בקשה לסעד זמני לבית המשפט לעניינים מנהליים , בטרם פנו לבית משפט זה. לחילופין לאחר שיוגש ערעור ניתן יהא לדון בבקשה למתן סעד זמני ,

במידה ותוגש.

4.

מן המקובץ עולה כי דין הבקשה להדחות על הסף. אין צו להוצאות.