בש"מ 8984/12 ליובה ווקארצ'וק נ. משרד הפנים

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בו נדחתה על הסף עתירת המבקשת נגד החלטת המשיב אשר דחה את בקשתה למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים.

פסק הדין ניתן ביום 16.10.2012 ולטענת בא-כוחה הוא הומצא למשרדו ביום 19.10.2012. הבקשה שבפניי הוגשה ביום 12.12.2012, קרי באיחור של כשלושה שבועות. בא-כוח המבקשת ציין כי רק ביום 30.10.2012 עלה בידי המבקשת ליצור עימו קשר, אז הסביר לה את תוכן פסק הדין, ורק ביום 22.11.2012 עלה בידה לגייס את סכום האגרה לצורך הגשת הערעור. מכאן, כך לטענתו, כי האיחור לא נבע מזלזול בהוראות הדין כי אם בנסיבות שלא היו תלויות במבקשת.

2.

המשיב מתנגד לבקשה בהדגישו כי אין הסבר מדוע ההליך לא הוגש מיד לאחר שעלה בידי המבקשת להשיג לטענתה את כספי האגרה, וכי מן האמור בבקשה נראה שהמבקשת סברה בטעות כי היו נתונים לה 45 ימים להגשת הערעור. המשיב מוסיף כי הבקשה אינה מגלה "טעם מיוחד" כנדרש וכי סיכויי ההליך לגופו נמוכים.

3.

הצדק עם המשיב כי קיימת אי בהירות בשאלה מדוע לא הוגש ההליך מיד לאחר המועד בו לטענת המבקשת מסרה לבא-כוחה את כספי האגרה (22.11.2012) אלא רק עשרה ימים לאחר מכן, וכי מדבריה כי הבקשה הוגשה עשרה ימים לאחר חלוף המועד להגשת הערעור עולה כי טעתה בספירת הימים הנתונים להגשתו.

עם זאת, לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר שצורף אליה סבורני כי בהתחשב בנסיבות המפורטות בהם ובשים לב למהותו של ההליך ולעובדה שעתירת המבקשת בבית המשפט לעניינים מינהליים נדחתה על הסף, אין מקום לחסום את דרכה של המבקשת לבית משפט זה.

על כן, המועד להגשת הערעור מוארך עד למועד ההגשה בפועל, 12.12.2012.

המזכירות תפתח תיק עע"ם ותתייק בו את הודעת הערעור שצורפה לבקשה שבפניי ואת החלטתי זו.