פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"ם
9224/10
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
שלמה עזרא
נ ג ד
המשיב:
משרד
הרישוי
ערעור על החלטתה של כב' רשמת בית
המשפט העליון ד' כהן-לקח מיום 29.11.10 בבש"ם 8262/10
פסק-דין
בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ד' כהן-לקח בבש"ם 8262/10 מיום 29.11.2010 במסגרתה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בעת"מ 11933-12-09.
ביום 7.6.2010 דחה בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כבוד השופט ש' ברלינר – סגן נשיא) את העתירה שהגיש המערער כנגד החלטת רשות הרישוי לפיה עליו לעבור מבחן עיוני ומעשי לצורך קבלת רישיון נהיגה. בהחלטתו, קבע בית המשפט כי העתירה הוגשה באיחור ניכר, וכי אף לגופו של ענין דינה להדחות כיוון שהחלטתה של המשיבה ניתנה כדין ולא נראה כי נפל בה פגם.
על החלטה זו ביקש המערער להשיג בפני בית משפט זה, אך נאמר לו כי כיוון שעבר המועד להגשת ערעור עליו להגיש בקשה להארכת מועד. ואכן, ביום 10.11.2010 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בה טען כי השתהה בהגשת הערעור כיוון שחיכה לתשובה בענין קבלת סיוע משפטי מהלשכה לסיוע משפטי בחיפה.
ביום 29.11.2010 דחתה כבוד הרשמת את הבקשה. בהחלטתה, התייחסה כבוד הרשמת לכך שעיכוב בהסדרת ייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי עשוי, במקרים מסוימים, להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד, אך קבעה כי במקרה זה לא מתקיים אותו "טעם מיוחד" וזאת, בין היתר, כיוון שהמערער קיבל תשובה שלילית מהלשכה לסיוע משפטי כבר ביום 19.9.2010.
מכאן הערעור שבפניי, במסגרתו חוזר וטוען המערער כי התעכב בהגשת הערעור בשל פנייתו ללשכה לסיוע משפטי.
דין הערעור להדחות.
לא מצאתי מקום להתערב במסקנתה של כבוד הרשמת, לפיה לא מתקיים במקרה זה "טעם מיוחד" אשר יש בו בכדי להצדיק את האיחור הניכר בהגשת הערעור. כפי שציינה כבוד הרשמת, בין המועד בו קיבל המערער תשובה שלילית מהלשכה לסיוע משפטי לבין פנייתו לבית משפט זה עבר למעלה מחודש ימים. שיהוי ניכר זה לא זכה להסבר מספק מצד המערער. עוד נוסיף כי מתשובתה של הלשכה לסיוע משפטי עולה כי בקשת המערער לסיוע נדחתה בשל חוסר סיכוי משפטי ועל כן נראה כי לכאורה סיכויי הערעור אינם גבוהים, בלשון המעטה. אף מטעם זה דין הערעור להדחות.
נוכח האמור, הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ב
בטבת התשע"א (19.12.2010).
ש ו פ ט