החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 9245/11 מדינת ישראל-משרד הפנים הממונה על מחוז ירושלים נ. היברו יוניו

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נענה לבקשת המדינה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. נקבע כי המשיב ידע על כוונת המדינה ולכן צפיית הסופיות לא נפגעה, והעיכוב נבע מהיוועצות אחראית עם גורמים בכירים. הבקשה התקבלה ללא הכרעה בסיכויי ההליך לגופו.

העובדות

לאחר החלטה שניתנה למדינה אורכה להגשת עתירה לדיון נוסף, הגישה המדינה בקשה לאורכה נוספת באותו יום שבו פג המועד. המשיב לא התנגד לבקשה הראשונה וטען כי עמד לרשות המדינה פרק זמן ארוך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף שנקבע בהחלטה שיפוטית, כאשר המשיב ידע על כוונת המדינה להגיש עתירה?

הלכות

  1. 1

    בהתחשב במשקלם המצטבר של הטעמים, ניתנת אורכה להגשת עתירה לדיון נוסף בשל עיכוב שנבע מהיוועצות עם גורמים בכירים, מבלי שנפגעה צפיית המשיב לסופיות הדיון.

    ״זאת ועוד; העיכוב נבע מכך שלטענת המדינה היה עליה להיוועץ עם גורמים בכירים שונים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • עתירה לדיון נוסף
  • סופיות הדיון
  • בקשת אורכה
  • החלטה שיפוטית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"ם

9245/11 - ב'

לפני:

כבוד הרשמת דנה כהן-לקח

המבקשת:

מדינת ישראל-משרד הפנים הממונה על מחוז ירושלים

נ ג ד

המשיבות:

1. היברו יוניון קולג' -מכון למדעי היהדות

2. עיריית ירושלים

בקשה להארכת מועד

החלטה

נקודת המוצא לבחינת הבקשה להארכת מועד שלפניי הינה כי מלכתחילה, לא התנגד המשיב לבקשת האורכה מטעם המדינה. על רקע זה, ניתנה החלטתי מיום 15.12.2011 לפיה ניתנה למדינה אורכה להגשת עתירה לדיון נוסף עד ליום 9.1.2012. באותו היום (9.1.2012) הגישה המדינה בקשה לקבלת אורכה נוספת. המדובר בבקשת אורכה המתייחסת למועד שנקבע בהחלטה שיפוטית.

על-פני הדברים, צודק המשיב בטענתו לפיה עמד לרשות המדינה פרק זמן ארוך יחסית על-מנת לגבש עמדתה בשאלת הגשתה של בקשה לעריכת דיון נוסף. יחד עם זאת, לא יכול להיות חולק כי המשיב ידע במועד על כך שהמדינה בוחנת את האפשרות להגיש עתירה לדיון נוסף, ולפיכך צפייתו לסופיות הדיון לא נפגעה בשל העיכוב בהגשת ההליך. זאת ועוד; העיכוב נבע מכך שלטענת המדינה היה עליה להיוועץ עם גורמים בכירים שונים בטרם גיבוש החלטתה האם להגיש עתירה לדיון נוסף. טעם זה מצביע על כך שהמבקשת נהגה באחריות בניסיון לגבש עמדה מושכלת בטרם תעתור לקיומו של דיון נוסף. בהתחשב במשקלם המצטבר של טעמים אלה, אני רואה להיעתר לבקשת האורכה. זאת, בלא להביע כל עמדה בדבר סיכוייו של ההליך העיקרי לגופו.

הבקשה מתקבלת, אפוא. המועד להגשת העתירה לדיון נוסף מוארך בזאת עד למועד ההגשה בפועל. המזכירות תקלוט את העתירה לדיון נוסף לרישום, ותתייק החלטה זו בתיק השופט שיישב בדין.

ניתנה היום, ה' בשבט תשע"ב (29.1.2012).

דנה כהן-לקח, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בהתחשב במשקלם המצטבר של הטעמים, ניתנת אורכה להגשת עתירה לדיון נוסף בשל עיכוב שנבע מהיוועצות עם גורמים בכירים, מבלי שנפגעה צפיית המשיב לסופיות הדיון.