בש"מ 9482/05 סטניסלב ניקולאי שוטיכין נ. שירות בתי הסוהר

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. בהחלטה נדחו שתי עתירות של המבקש. האחת, בנוגע להשבת מסמכים שנלקחו מהמבקש ואי הסרת אזיקיו בעת מפגש עם עורכת דינו. השנייה, הסדרת מעמד בת זוגו של המשיב והכרה בה כקרובת משפחה מדרגה ראשונה. החלטת בית המשפט נתנה ביום 14.9.05, במעמד המבקש. הבקשה שבפני הוגשה ביום 6.10.05. בבקשה נטען כי נוכח היותו אסיר, זקוק המבקש לזמן נוסף על מנת לאסוף את החומר הנדרש להגשת בקשת רשות לערער. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בהחלטת בית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. לפי תקנה 7 לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980, המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט הוא 15 ימים מיום מתן החלטה, אם נתנה במעמד העותר. בנסיבות המקרה דנן, העותר נכח כאמור בדיון במסגרתו נתנה החלטת בית המשפט לדחות את עתירותיו, ועל כן עבר המועד הקבוע בדין להגשת ההליך. המבקש טוען באופן לאקוני כי נדרש לו זמן נוסף על מנת לאסוף את החומר הדרוש לו להכנת הבקשה, אולם לא הובהר בבקשה מהו החומר אותו מבקש המבקש לאסוף, מדוע לא התאפשר לו לאספו במועד, ומדוע, לכל הפחות, נבצר ממנו להגיש בקשה להארכת מועד בתוך המועד הקבוע בחוק להגשת ההליך. כמו כן, המבקש אף אינו נוקב באורך הזמן הנדרש לו לשם הכנת החומר הנדרש. לבסוף, עיון בפרוטוקול בית המשפט לעניינים מנהליים וכן בהחלטתו מעלה כי לכאורה, על פני הדברים, סיכויי ההליך אינם גבוהים. לפיכך, הבקשה להארכת מועד נדחית.