בש"מ 9715/16 בש"מ 9715/16

1.

לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בעת"מ (מינהליים חי') 26710-10-16. המדובר בעתירה המתנהלת בפני בית - המשפט לעניינים מינהליים חיפה ובה עותר המבקש לכך שיוחזר לו רישיון הנשק שנשלל ממנו. אציין כבר בשלב זה כי המבקש מנהל הליכים מרובים בקשר עם נושא זה בבתי - המשפט השונים, שחלקם אף הגיעו בפני בית - משפט זה. במסגרתם של הליכים אלה הגיש המבקש בעבר שתי בקשות להעברת מקום דיון, האחת נמחקה כדי לאפשר למשיבים להעלות טענה של חוסר סמכות מקומית בפני בית - המשפט (בש"מ 6011/12 רופל נ' המשרד לבטחון פנים

(22.10.2012)) בעוד שהאחרת התקבלה, תוך שהדיון בעתירתו של המבקש הועבר מבית - המשפט לעניינים מינהליים ירושלים לבית - המשפט לעניינים מינהליים מרכז - לוד (בש"מ 6425/13 רופל נ' המשרד לבטחון פנים

(22.11.2013)).

2.

במישור הנורמטיבי הוגשה הבקשה שלפניי לפי סעיף 24 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 שעניינו קביעת מקום השיפוט בהליך ששופט הוא צד לו. הנימוק הניצב ביסוד הבקשה הוא היותהּ של המשיבה 9 שופטת בבית - משפט השלום חיפה. המבקש טען בבקשה כי ישנה שופטת נוספת המכהנת בבית - המשפט המחוזי ירושלים המוזכרת אף היא בכתבי הטענות שהגיש (ראו סעיף 67 בבקשה).

יוער כי מהבקשה עולה כי היא הוגשה גם מכוח סעיף 78 בחוק בתי המשפט (ראו, למשל, סעיף 59 ו - 61 בבקשה) וכי המבקש התייחס בבקשתו גם להתנכלויות שהוא עבר לטענתו בבית - המשפט המחוזי חיפה (סעיפים 53-48 בבקשה). טענה זו האחרונה אינה רלוונטית כמובן לבקשה מכוח סעיף 24 בחוק בתי המשפט.

3.

המבקש סבור כי שיקולים של מראית פני הצדק מצדיקים העברתו של הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר והוא מבקש להעבירו לבית - המשפט לעניינים מינהליים מרכז - לוד. השיקולים התומכים לשיטתו בהעברת הדיון לבית - משפט זה הם נוחות הצדדים וכן העובדה שתביעה אזרחית שהגיש מתנהלת אף היא בפני בית - המשפט המחוזי מרכז - לוד.

4.

המשיבים סבורים כי דין הבקשה להידחות. לשיטתם "אין מקום להחיל את הוראות סעיף 24 באופן טכני ואוטומטי באופן שמאפשר למעשה לכל בעל דין לבחור את הפורום אשר ידון בעניינו, באמצעות צירוף מלאכותי ולא ענייני של שופטים כבעלי דין" (סעיף 22 בתגובתם). המשיבים ציינו כי העתירה נוגעת להחלטתו של המשיב 3 לא ליתן למבקש רישיון לכלי ירייה וכי הקשר של המשיבה 9 לנושא הוא "קשר שולי ביותר בלשון המעטה, שמתייחס לתקופת עבודתה בלשכת התביעות של משטרת ישראל במרחב חיפה" שהייתה לפני יותר מעשרים שנים (שם). המשיבים טענו כי המשיבה 9 כלל "אינה משיבה רלבנטית לעתירה" וכי "צירופה כמשיבה לעתירה... אינו ממין העניין (שם, סעיף 23). המשיבים הוסיפו וציינו כי נמסר להם מפרקליטות מחוז חיפה כי "בכוונתה לבקש למחוק את [המשיבה 9] כמשיבה בעתירה" (שם, סעיף 24).

5.

המבקש הגיש בקשה למתן זכות תגובה ונעתרתי לה. המבקש התייחס בתגובתו לעניינים שלגביהם לא התייחסו לשיטתו המשיבים ולחלקים בתגובתם שלדעתו אינם רלוונטיים. בעיקרו - של - דבר חזר המבקש בתגובתו על הנימוקים שבשלם יש מקום לשיטתו להעביר את הדיון בעתירה למחוז שיפוט אחר.

ביום 15.1.2017 הגיש המבקש הודעה נוספת.

6.

מבלי לקבוע מסמרות בשאלה אם היה מקום לצרף את המשיבה 9 כמשיבה לעתירה – והטענות בעניין זה שמורות למשיבים – מצאתי כי שיקולים של מראית פני הצדק מחייבים שהעתירה לא תישמע באותו מחוז שיפוט שבו מכהנת שופטת שהיא משיבה לה. בנסיבות אלה, מצאתי להעביר את הדיון גם בעתירה זו לבית - המשפט לעניינים מינהליים מרכז - לוד, כפי שנקבע בבש"מ 6425/13 הנ"ל. אדגיש כי איני מביעה עמדה בעניין המותב שיידון בעתירה והאמור מושאר לשיקול - דעתו של נשיא בית - המשפט המחוזי מרכז-לוד.

7.

הנני מורה אפוא מכוח סמכותי לפי סעיף 24 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 על העברת הדיון בעת"מ (מינהליים חי') 26710-10-16 מבית - המשפט לעניינים מינהליים חיפה לבית - המשפט לעניינים מינהליים מרכז - לוד.

8.

חרף קבלת הבקשה, מצאתי לנכון לפסוק הוצאות לחובת המבקש לנוכח האופן שבו התנסח בכתובים. כך, כינה המבקש את תגובת המשיבים "תגובה עלובה, לא ענינית, לא ישרה, לא משפטית, ולא מקצועית" (סעיף 1 בתגובתו) ואף כינה את בא - כוח המשיבים שקרן (שם, סעיפים 7 ו - 9; סעיפים 2 ו-3 בהודעתו של המבקש מיום 15.1.2017). ביטויים כגון אלה אין מקומם בכתבי בית - דין המוגשים לבית - המשפט.

המבקש יישא אפוא בהוצאות בסך של 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.